אחרי זוגיות של שנה וחצי הוא פשוט עזב ונעלם בלי שום הסברים...איך מתגברים?

היי,
קצת ארוך אבל אני באמת זקוקה לעזרה, אני כבר ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות....
לפני שנתיים בבסיס שלי בצבא הכרתי בחור, מההתחלה התחברנו אבל אני לא רציתי אותו בתור בן זוג, והוא במשך כמה חודשים טובים רדף אחרי רק בשביל שאני אצא איתו:
שירתנו בקרייה והוא גר בתל אביב (כלומר הוא יכל להגיע בקלות לבסיס) אבל בכל מקרה הוא היה מתעורר מוקדם בבוקר ומחכה לי בבקרים בשביל שניסע ביחד לבסיס, גם בסוף היום היה מחכה לי שעות אחרי שהוא סיים את העבודה שלו רק בשביל שניסע ביחד 10 דקות ברכבת... באמת עשה בשבילי הכל!
אחרי כמה חודשים התחלתי גם להרגיש אליו משהו ומאז נהיינו ביחד. התאהבתי בו בטירוף! באמת שעד ליום האחרון הייתי מחייכת מכל הודעה שלו ורק מחכה שניפגש וכלכך מתרגשת לראות אותו כל פעם מחדש....
לפני כמה חודשים הוא השתחרר והתחיל לעבוד בעבודה חדשה ומאוד תובענית, התחלנו להפגש רק פעמיים-שלוש בשבוע, ופתאום הרגשתי שגם החשק המיני שלו יורד, אבל הוא כל הזמן תירץ את זה בכך שהוא עייף מהעבודה.
אולי הייתה צריכה להדלק לי נורה אדומה, אבל כל שאר הדברים היו מושלמים: הוא המשיך לשלוח הודעות, יצאנו הרבה, היה לנו כיף ביחד ואפילו בשבוע של הפרידה הוא הפתיע אותי והביא לי פרחים הביתה לכבוד עוד חודש שהיינו ביחד.
לפני קצת יותר מחודש הוא בא לישון אצלי בשישי, היה מושלם באותו יום: צחקנו מלא, דיברנו, אפילו כשישבנו בערב לאכול הוא הריץ דחקות עם המשפחה שלי. הכל נראה בסדר ומושלם!!!
עד שאחרי הארוחה עלינו לחדר שלי, התחלנו להתנשק והוא גם הראה רצון שנשכב, אבל כשהתחלנו את המשחק המקדים שום דבר אצלו לא זז... בהתחלה התעלמתי מזה אבל כבר אחרי כמה דקות שכלום לא קרה שאלתי אותו אם הכל בסדר.
בבת אחת הוא התהפך, התחיל להגיד שמגיע לי מישהו יותר טוב שיוכל לשכב איתי מתי שאני רוצה ושהוא רוצה להפרד. אמרתי לו שמבחינתי אני יכולה להתמודד גם בלי סקס, אבל שישתף אותי במה שעובר עליו כדי שנוכל להתמודד עם זה ביחד (כי הוא היה בחור מאוד מיני וגם היו לו הרבה יזיזות שהוא שכב איתן למרות שהוא לא נמשך אליהן, מה שאומר שחוסר משיכה שלו אלי היא לא אישו כאן).
אבל במקום לשתף אותי במה שקרה הוא התחיל להגיד שהוא רצה להפרד ממני כבר אחרי ריב שהיה לנו חודש לפני והוא פשוט משך את זה (מה שגם לא הגיוני לי, כי אחרי שהשלמנו הכל היה בסדר והוא שלח לי הודעות כל בוקר וכל הזמן ועובדה שהוא אפילו קנה לי פרחים! אתה לא עושה דברים כאלה למישהי שכבר נמאס לך ממנה ואתה רוצה להפרד...), כל הזמן זרק עוד כל מיני דברים קטנים שקרו מזמן ולא באמת מסבירים את הפרידה הזאת באותו הרגע.... גם אמר באיזשהו שלב שהוא עדיין אוהב אותי אבל הוא מרגיש שאם נמשיך ככה אז הוא כבר לא, בלי להסביר בכלל מה זה "ככה".
ניסיתי לדבר איתו ולשכנע אותו שלפחות יגיד לי מה קורה, אבל הוא המשיך להגיד שזה סופי ונגמר בנינו.
למרות שהוא נפרד ממני הוא נשאר לישון אצלי וחיבק אותי כל הלילה (מטומטם ופטתי שנתתי לו להשאר, אבל הייתי כלכך שבורה שלא היו לי כוחות נפשיים להעיף אותו), גם למחרת הוא נשאר אצלי עד אחר הצהריים וכל הזמן הזה הוא חיבק אותי ונישק אותי וגם כשהוצאנו את הכלב שלי ביחד הוא ביקש להחזיק לי את היד וחיבק אותי כל הדרך (אז שוב, אם הוא לא אוהב ולא רוצה אותי. למה שהוא ירצה לחבק ולנשק אותי למרות שהוא נפרד ממני?)
כשהוא הלך הוא נישק אותי ביציאה ואמר שהוא ישמור איתי על קשר, אבל מאז עבר כבר יותר מחודש והוא אפילו לא פעם אחת שלח לי הודעה מה קורה איתי...

אני מרגישה שאני משתגעת. אני רואה אותו כמו רוח רפאים בכל מקום בבית, כשאני בסלון אני בטוחה שהוא מחכה לי במיטה בחדר, כשאני נכנסת לחדר אני חושבת שהוא בטח מצחצח שיניים במקלחת ובא, וגם כשזה לא קורה אני חושבת לעצמי "טוב, אז הוא בטח יבוא מחר."

אני כלכך מתגעגעת אליו, אני מרגישה שחלק בתוכי מת. אני הפכתי להיות פשוט חצי בן אדם. אני לא מצליחה לחזור להיות עצמי וכולם מסביבי כבר דואגים לי וחושבים שאני חולה כי אני פשוט לא ישנה ולא אוכלת.

אני יודעת שעם הזמן הכאב יעבור. אבל כרגע הוא עדיין נמצא ומורגש בכל הגוף שלי, אני מרגישה שעם הזמן הוא רק מתגבר במקום שידעך.. אני מנסה להקיף את עצמי באנשים וחברים ואני משתפת גם את החברות שלי ואני גם הולכת לטיפולים אצל פסיכולוגית, אבל כלום לא עוזר...

אם למישהו כאן יש עצה בשבילי אני אשמח לשמוע, אני פשוט מיואשת כבר ומתגעגעת אליו כל כך כל כך