קוראים לי ליאת בת 21
אני אחרי שיחרור כבר קרוב לשנה
בזמן הצבא הייתי מוקפת חברים
והיו לי גם חברים מחוץ לצבא , עד שממש פגעו בי והעדפתי לנתק איתם את הקשר .
אני לא רואה את עצמי לעולם חוזרת איתם לקשר כי לא היתה אפשר לסמוך עליהם .סוג של חברה צבועה כזאת .
יש לי נטייה לנשים ויש לי בת זוג ואני נמצאת איתה סוג של בכוח . כי אני יודעת שהיא הדבר היחידי שנשאר לי .
אני לא אוהבת אותה ולא נמשכת אלייה וכל פעם שהיא מנסה לגעת בי אני נגעלת אבל אין ברירה כי אני צריכה להשאיר אותה קרוב אלי כן ניסיתי תקופה ארוכה להיות בלעדיה אבל מצאתי את עצמי סגורה בין 4 קירות ולא כי הייתי בדיכאון ,
פשוט אין לי חברים לצאת איתם לשוחח . משהו שכל בן אדם צריך .
אין לי חיי חברה .
אני מנסה להכיר ואף פעם לא מצליחה . מרגישה שמשהו דפוק בי .
אני מוצאת את עצמי מתפשרת על החיים שלי
אין לי חשק לקום מהמיטה
ללכת לעבודה
מיואשת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות