אני בת 23, התחלתי ללמוד השנה והאמת שאני לא מוצאת את עצמי. לא בגלל הלימודים, אלא מהבחינה החברתית. כביכול אני בסדר עם כולם, אבל אין לי שם חברים קרובים. הרבה אנשים פרשו בהמלך השנה ונשארנו קבוצה קטנה. כולם כבר מצאו את עצמם, מצאו את החבורה שלהם, כמה חברים קרובים וזה נראה שהם מכירים כבר שנים. שהיינו צריכים להתחלק לזוגות באיזשהו קורס נשארתי לבד, וככה אני מרגישה שם. אני מהטיפוסים שאוהבים ללמוד עם עוד אנשים, שהלמידה בקבוצות עושה להם טוב. אני נמצאת במסלול שיש לנו סמסטר קיץ, ועוד מעט מתחילה תקופת מבחנים, ושוב נשארתי לבד במערכה. אני מרגישה שזה כמו בטון, שכבר התקשה. איך אני אצליח להשתלב ככה? מרגישה מיואשת ומתוסכלת שזה המצב שנוצר. לא דמיינתי שזה יהיה ככה. חשבתי שהלימודים זה המקום האידאלי להכיר אנשים וחברים חדשים.
הבעיה היא שגם מחוץ ללימודים המצב לא שונה כל כך. יש לי שתי חברות טובות מהבית, והן עוד לא התחילו ללמוד. אחת בקבע, והיא פחות בראש של לימודים כרגע, יש לה את העולם שלה, של הצבא, שכולל גם הרבה חברים טובים שהיא הכירה משם. השניה מתחילה ללמוד בחול השנה. בעוד כמה חודשים היא תעבור לשם, יהיה לי קשה כאן בלעדייה, אחרי שהיא תעבור אני ארגיש עוד יותר לבד. אבל אני שמחה בשבילה, כי זה מה שהיא רצתה כבר הרבה זמן.
אני מרגישה שהשנים שאמורות להיות כביכול "השנים היפות שלי" הולכות ומתזבזות. אני לא יוצאת כמעט בסופשים, כי אין לי עם מי לצאת. אני רואה איך אנשים מסביבי מוקפים במלא חברים, או לפחות בכמה חברים קרובים ואמייתים, והם יוצאים כל פעם ביחד. יש לי צביטה בלב, מלווה בקנאה. ההרגשה הזו של הבדידות לא עוזבת אותי, ואני לא יודעת איך אפשר לשנות את זה.
אני בסוג של דכאון, הרגשה מתסכלת שאני לא מצליחה לשנות את המצב הזה. חוץ מזה, גם העלתי במשקל, אני מרגישה רע עם עצמי, הבטחון העצמי שלי ירד. כל פעם לפני שאני יוצאת מהבית אני הופכת את כל הארון עד שאני מוצאת מה ללבוש, ובסוף אני מרגישה שהכל נראה עליי רע והבגדים כבר לא יושבים כמו שצריך.
הרגשתי שהייתי צריכה לפרוק כאן את הכל.
אם יש לכם כמה טיפים אני אשמח לקרוא את התגובות שלכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות