מתגעגעת לחברה הכי טובה שלי עד כאב , בשעות כאלה ביום שישי בערב זה שורף, איך הייתה מגיעה אליי עם תיק וישנה אצלי סופש היינו שמות שירים ומתארגנות לעוד יציאה כמו כל חמישי שישי, השופינגים שלנו, השיחות בווצאפ כל היום , הלשתף בהתלהבות שלי שהיא התלהבות גם שלה, העסקת חבילה שהיינו, שתינו באנו ממשפחות לא משהו והיינו חוגגות יחד את החגים,כי ההורים לא היו חוגגים או מעבירות אותם בפלא כשכולם היו יושבים בשולחנות חג שלהם ומחכות שהלילה יגיע ונצא למסיבה ונשכח מהכל ומהחיים הקשים שלנו , מדברות על הכל, מדברות אותו הדבר היו מתבלבלים בנינו כבר .אוהבות אותו הדבר מסכימות על הרוב וזה היה קל, היה קל להיות איתה, הייתי אני, הטבעית לגמרי, כל דבר אפשרי לידה עד שהכרנו זוג בנים ולה הצליח ולי לא ... והם ביחד שלושה חודשים והתרחקה ושכחה ממני, רק בעבודה מתראות כבר לא בפלא מדברות.. אחרי שלוש שנים של פיסה מהחים. שגרה. איך מתגברים על געגוע שורף כזה, כואב , כיאלו את לא יכולה לעצור את הדמעות? כאלו ממשית כואב הלב ? הכל נראה אפור, אני כותבת את זה עם דמעות, מרגישה שזה היה חיבור ואווו ,יש לי צמרמורת רק מהמחשבה שאאבד אותה לתמיד,הייתי אצל מגדת עתידות, סנא קומע , רציתי תקווה להאחז בה אך היא הראתה לי קלף שבחרתי שבו היה איש הולך בשביל ואמרה "היא הלכה ולא תחזור", " נגמר הסיפור שלה הם התחתנו" כנראהה שאיבדתי אותה לנצח .. ואם זה באמת יקרב?לא יכולה לחשוב על החגים המתקרבים הדכאון עולה. עכשו מצאה לה אדם חדש שימלא את מקומי מבלי להסתכל רגע מאחורה עלי שנשארתי לבד. האם להאמין למגדת? בכל זאת הרבה היו אצלה וצדקה. זה סוף מלחיץ בעיניי איך מתגברים על עניין גדול שכזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות