ילדים קוראים לי כישלון, מטומטמת, מפגרת, סתם אחת. זה קורה כל יום, הכל בגלל שאני מי שאני ואני מרגישה את זה

שלום שמי תמר (שם בדוי) ואני בת 13.

לא הייתי אף פעם מקובלת וזה גם לא ממש מעניין אותי. אני ילדה מאוד רגישה, שנתיים שלמות שאני חובה בריונות בבית הספר האחריה, מחשבות אובדניות תמיד היו שם. היו לי המון מקרי נפילות הייתי כדור כדורגל לכל ילדי השכבה והם לא הפסיקו "לבעוט" בי. השיא היה שאבי התקשר למשטרה. גם היום זה ככה בערך. אני עדיין לא מקובלת והרבה ילדים לא מדברים איתי כי זה יוריד מערכם אם הם ידברו איתי.
אומרים לי הרבה שאני בוגרת לגילי, זה קצת מפריע לי, כן אני חושבת שאני מצליחה לגלות איך הבית ספר מתנהל ואני מצליחה לראות הכל מנקודת המבט של אדם בוגר יותר מבחינה שכלית.

אספר לכם על עצמי, אני מאוד אוהבת מוסיקה זה חלק חשוב בחיים שלי, אין יום שעובר בלי לפחות עשרה שירים. אני גם לא נפגשת עם "חברות" שלי לכן אני לבד רוב הזמן מה שבאמת קשה לי. עברתי מסעות בחטיבה הזאת ואני לא מוצאת לי אפילו משהו אמיתי אחד שלא משחק בהצגה הדבילית הזאת בתפקידי ה" אדישות, גועל, צביעות יתר, ללא רגש ולב" פשוט רובוטים והולך להם מצויין, לצערי וכנראה שגם לעצמם. יש לי תחביב לכתוב שירים או משפטים. שירים אני כותבת עם מנגינות של שירים אחרים ואני כאילו מחליפה להם את המילים במילים שלי, זה לרוב על נושא מסויים שישר עולה לי למוח ואומר לי לכתוב שיר. ההורים שלי לא יודעים שאני כותבת שירים כי זה די מביך אותי. בשביל דוגמא- הינה שיר שעכשיו כתבתי מהמנגינה של השיר Savage Garden - To The Moon & Back.



(בית 1)
את האחת היחידה שמבינה מה קורה כאן
אך למרות זאת את ממשיכה לשחק
ואת יודעת שמהמשחק הזה הורג אותך בפנים
את יודעת שהלב שלך לא יכול עם זה

(קטע שחוזר על עצמו תמיד לפני פזמון)
את רואה אותם
כולם הולכים לאותו כיוון ו-
כולם נראים אותו דבר
הם כולם רובוטים בלי אופי ורגש
את יודעת בתוך ליבך
כי את מכירה את עצמך הכי טוב
שאת לא קשורה למקום הזה שנקרא זרם.

(פזמון)
הסתכלי להם בעיניים
את הכוכב הכי זוהר שראיתי, את לא קשורה, את לא קשורה לכן כוכבת.
יש לך מקום יותר יפה בעולם באוקיינוס, שהוא רק שלך כוכבת.

(בית 2)
אל תיקחי את הזמן, את לא רוצה לגמור כמוהם
תברחי לעולם שהוא רק שלך. כל הצבעים נעלמו מהעולם הזה
אבל את כולך צבעונית מבפנים.



בבקשה מכם אל תצחקו עלי אני חובה את זה מספיק בבית ספר:)
אני כל יום קמה בבוקר לתסכול אבל עם שאלה רצינית- למה? למה ילדים כל כך רעים אלי? אני ילדה מדהימה באמת, אני אף פעם אל ארד על חברים שלי בשביל לצאת מקובלת יותר או אהיה צבועה, זה כבר מעלה לי גועל. אין לי חברים ברמה שאני לא עושה משהו מיוחד בהפסקות בבית הספר וההודעות והשיחות שלי זה לרוב אמא שלי, אבא שלי רק פעם בשבוע כי הורי גרושים מאז שאני בת חמש. אחי הקטן שנה מתחתיי והוא גם נמצא בכל הזרם הזה והלחץ החברתי, אני לא יכולה עם זה יותר זה שובר אותי. איפה האמת שלכם? איפה החופשיות? אני ממש מתוסכלת וקשה להורי לחשוב שהבעיה נמצאת בהם ולא בי, אני מפחדת שבסוף אני יחשוב ככה!

אני אעשה הכל בשביל חבר/ת אמת שלי, אני כל כך רוצה חברים שאוכל להרגיש איתם בנוח. כי שאני מגיעה לבית ספר, אם לכל ילד היה נראה לפי ההתנהגות שלו, כולם היו נראים אותו דבר. כולם לבושים אותו הדבר, הבנים עם אותה התספורת, אותו דיבור, אותו טלפון, כל הזמן הם מתפנקים ומשוויצים במה שיש להם ואומרים שיש להם את ההכי טוב. אבא שלי כנראה מבין את המצב יותר ממני, הוא אומר לי שאני הכי יפה הכי חכמה ומאוד חזקה, אני לא יודעת עם זה נכון או שהוא מנסה לתת לי תחושת ביטחון, כיוון שהרבה אומרים לי שאני יפה וחזקה, חכמה מבחינה לימודית אני פחות:) אבל אין לי בעיה עם זה, אני לא מחפשת כרגע להיות הטובה ביותר בלימודים, כי לא מושך אותי להיות הכי טובה בזה, אז בשביל מה? בשביל שהמשפחה תגיד איזה יופי קיבלת מאה במבחן? אני לא באה לבית ספר בשביל לרצות אף אחד מלבדי.

אני אוהבת לראות סיטואציות ולנתח דברים סתם בתוך הראש שלי, במשפחה שלי מצד אמא היו הרבה בעיות לא אתחיל לפתוח אותם, אבל אני מרגישה שאפילו במשפחה שלי זה קורה, דודה שלי ובעלה תמיד מסתכלים מה יש לאחרים "בצלחת" ובגלל שאני לא רזה ולא שמנה היא אפילו אמרה לי שאני צריכה להרזות 3-4 קילו שזה ממש העליב אותי. בעלה טיפוס מרוחק מהמשפחה. בני דודות שלי הן שיא הלחץ החברתי תמיד יורדות עלי שהן רואות אותי, אתן בני דודות שלי! למה אתן עושות לי את זה! זה מגיע למצבים שאבא אומר לי "היום **** ו-**** יגיעו לארוחת הערב" פעם היה לי כיף איתן היום, הן שפוטות קשות של הלחץ החברתי.


תודה רבה לכל מי שקרה עד פה, זה מראה לי שבאמת אכפת לכם. אשמח לתגובות כנות, אני מטרידה את עצמי אפילו בגלל שכתבתי פה פעם עצה ולא הפסקתי לבכות מאושר, ממש דמעות לא האמנתי על כל הטוב הזה, אתם אנשים טובים כל כך חבל שאין כמוכם בבית ספר שלי.
חשוב לי לציין שהאמת תמיד איתי, ואני לעולם לא אוותר על מה שאני רוצה.


נ.ב אני נרשמת לדבר שנקרא משצים ואולי יהיה לי סיכוי לפגוש שם חברות וידידים
חדשים תאכלו לי טוב:)

מאחלת לכם יום מדהיםםםםם
ממני:)