תקופת הילדות מוכרת כהתקוה היפה ביותר בחייו של אדם ,
אך אצלי זה ההפך הגמור ..
מגיל ילדות חוויתי פגיעה פיזית ומילולית מהמשפחה .
"בורכתי" בכל ברכה אפשרית , ונחבטתי בכל דבר אפשרי (, חגורות וכו)
היום כבר בת 17 , ילדה אבודה שאפילו צבא לא מסוגלת לעשות ( לצערי) , עם ביטחון עצמי השואף לאפס , כאב לב אין סופי , בכי על בסיס קבוע ( כל לילה לפני השינה על בסיס קבוע ) , התמרמרות על ילדות לא כיפית במיוחד , אי תמיכה מההורים ומהאח, רצון לפרוש מהלימודים למרות שאני יודעת שאני מסוגלת לסיים את הבגרויות בציונים מעולים ( לא קיים בי את החשק לגשת לבחינות , וחלק מהבחינות של הסמסטר בבית ספר גם לא ניגשתי אליהם ) ...
ועכשיו לשאלה המתבקשת :
מישהו לעזעזל יכול להגיג לי מה אני אמורה לעשות ? איך לשקם את עצמי ?
אין לחזור להיות אדם חייכן ולא כאוב ?
איך להפסיק לכעוס על כולם ?
תעזרו לי !!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025