שלום לכולם,
לפני 3 חודשים יצאתי מזוגיות של שנתיים (הקשר הרציני הראשון שהיה לי בחיי), הפרידה הייתה ביחסים טובים אפשר להגיד, וסוף של תהליך יחסית ארוך שעברנו עד שהבנו שהמערכת יחסים הזאת צריכה להגמר כי זה לא זה.
בחודשיים הראשונים שאחרי הפרידה הייתי במצב טוב, יצאתי, ביליתי, עבדתי, נהנתי, נכון מידי פעם היו עולות מחשבות וזיכרונות אבל הייתי שלם איתם וידעתי להגיד לעצמי שאלה החיים וצריך להמשיך הלאה, באותו זמן היא הייתה זאת שיותר ניסתה ליצור קשה ויותר שידרה שקשה לה.
פתאום בחודש האחרון הכל השתנה בבת אחת, נפלתי לדיכאון מאוד רציני בגלל הפרידה, זה פוגע לי בתפקוד , אני בקושי אוכל, לא מצליח לישון טוב בלילה מתעורר כל הזמן, אין לי חשק לעשות כלום ופשוט חי עם כאב עצום.
וגם הבנתי שהיא יוצאת עם מישהו חדש מה שמעצים את הכאב והקנאה.
המוח אומר שצריך להמשיך הלאה ושזה יעבור אבל הלב פשוט לא מקבל את זה. עלו לי בשבועות האחרונים מחשבות לנסות להלחם עליה למרות שאני יודע שזו טעות.
כל פעם הכאב מגיע מכיוון אחר, פעם זה בגלל זיכרון, פעם בגלל קנאה, פעם בגלל געגוע ופעם בגלל כל דבר קטן שמזכיר אותה.
אני באמת לא יכול לסבול את מה שעובר עליי, אני 24/7 בתוך הדבר הזה, אין לי מנוחה מזה. כולם אומרים לי שצריך להעסיק את עצמי אבל הדיכאון חזק ופשוט אין לי יכולת להעסיק את עצמי מרוב חוסר חשק.
אני לא רוצה להיות במצב הזה. קשה לי עם זה שאני לא מסוגל להשתחרר ורק מחפש כבר דרך להעביר את הכאב העצום הזה. קשה לי לחשוב שהיא מתקדמת הלאה ואני תקוע במקום.
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025