יש לי שאלה שלפעמים מטרידה אותי ולפעמים לא. יצא שהיום זה קצת יותר מטריד אותי... בכל פעם כשאני עם ידידות שלי אני לא מרגיש אותו דבר כמו עם חבר בן. גם אם זאת מישהי שבלשון המעטה לא הטעם שלי כשאני מדבר איתה אני חרמן או שעומד לי או שאני מרגיש משהו שלא הייתי מרגיש אם זה היה בן. תמיד הייתי בטוח שחברות עם מישהו מהמין השני זה ממש לא אותו דבר כמו חברות עם מישהו מאותו מין ושכל הבנים והבנות מרגישים בעצם כמוני. עד שלאחרונה שמעתי ממלא בנות (וגם מבנים) שידידים זה בעצם כמו חבר מאותו מין אבל מהמין השני. אני הייתי קצת בשוק כי אני אחד שפשוט לא מסוגל להבין למשל איך בת שנמצאת עם ידיד שלה מרגישה איתו בדיוק אותו דבר כמו עם חברה שלה. לפי תוצאות של מחקרים שראיתי באינטרנט על ידידים אצל הבנים אין דבר כזה קשר אפלטוני (בדיוק כמוני) בעוד שאצל הבנות בדרך כלל זה אפלטוני. אני יודע שאני בן ושזה לא אמור להפתיע אותי לפי המחקרים האלה, השאלה כמה המחקרים אמינים, כי אני שמעתי גם על בנים שיש להם קשרים אפלטונים עם ידידות. ואצלי נדיר מאוד שבזמן אינטרקאציה עם ידידה אני לא מרגיש כלום (מדבר כמובן על בנות סביב הגיל שלי, מבוגרות בגיל של סבתא שלי ז"ל לא נחשבות). בקיצור... אני חריג? יש עוד בנים כמוני? והאם יש גם בנות שהן כמוני? בכל מקרה אצלי התחושות האלה לא מפריעות לי להיות בקשר עם הידידות שלי אפילו שזה לא אפלטוני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות