אני מגמגם מגיל קטן (גנטי) ולרוב אנשים לא שומעים את זה....
עד כיתה ו בערך היה לי בטוח עצמי גבוה מאוד.
מכיתה ז התחילו המחשבות על העתיד -תיכון, צבא ואחרי צבא.
בוא נגיד שמכיתה ז ירד לי הביטחון לילד שפוחד להזמין דברים כגון אוכל, מוצרים...
אני הולך לפסיכולוג מפסח השנה ואני אהיה אמיתי עכשיו שבלי הפסיכולוג היית שקוע בדיכאון עמוק פי 3 מהדיכאון שאני עכשיו.
אני פשוט לא יכול לסבול את זה שאני דואג כל הזמן ופוחד מהתיכון למרות שאני מכיר שליש מהכיתה שתהיה לי.
עוד משהו, אף לא הייתה לי חברה. אני יודע שמישהי אהבה אותי לפחות שנתיים.
אתם חושבים שהגמגום הוריד לה ממני?? כי גם אני אהבתי אותה ותמיד היית ביישן לידה והיא שמה לב לזה??
גם בעתיד נשים יבהלו מהגמגום למרות משיכה רומנטית אליי???
אז השאלה הכללית היא: הגמגום באמת מפריע לאנשים או שזה אני??
ואיך אפשר לעבור את ה4 ימים שלפני התיכון מבלי לחשוב על זה ולבוא לתיכון עם ביטחון גבוה מאוד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025