היי חברים,
כיף שיש את הבמה הזאת ואת חוכמת ההמונים :)
הבן זוג שלי ואני במערכת יחסים כבר 4 שנים.
מערכת יחסים טובה.
אני עובדת בהייטק, כך שאני חוזרת באיזור 7 הביתה והוא כרגע בתקופת לימודים והוא גם חוזר בשעה הזו.
יש ימים שיש לנו קצת יותר זמן ואנחנו יוצאים ומבלים, אך לרוב די נפגשים בערבים..(ובבקרים)
ועכשיו להתייעצות:
אני אוהבת לקיים יחסי מין עם הבן זוג שלי.
זה כיף לי ולנו.
אך אני אף פעם לא יוזמת את זה, אם הוא לא יזום אני יכולה לעבור שבועיים בכיף בלי השתוקקות לזה.
נשיקות וחיבוקים מאוד מספיקים לי.
הוא, שלא כמוני, צריך/רוצה את זה מאוד.
יצא מצב ששבועיים שלמים לא קיימנו יחסים (הוא ניסה ואני די לא כל כך נתתי.. לפעמים עומס בעבודה, מרגישה שזקוקה לדבר המון נפשית לפני שאני מתחברת גופנית) ומסתבר שזה "גרם" לו להסתגר קצת בתוך עצמו.
אני פירשתי את זה בתור, "אנחנו לא מספיקים לדבר הרבה ביננו ביום יום וזה מה שגורם לריחוק הפיזי"
והוא כנראה פירש את זה "אנחנו לא מקיימים יחסים וזה יכול לגרום לריחוק נפשי".
הקטע, שרק אחרי שקיימנו יחסים הוא סיפר לי שכבר שבועיים לא קיימנו וזה הפריע לו ואחרי הקיום יחסים הוא פשוט שוב "פרח" ונהיה הכי מאהב בעולם.
אז מה אני בעצם רוצה מכם?
אם אתה גבר, בבקשה תגיד לי מה, למה, כמה. למה הוא לא סיפר ולמה הוא הרגיש ריחוק בשל כך.
אם את בת, זה קורה המצב שאני מתארת?
אשמח לעצות מה ניתן לעשות ואיך אפשר לאזן בין הקיום יחסים לדיבור הנפשי ובכללי, כשבת רוצה את זה פחות - איך רוצים יותר?
תודה !!!
סורי על הבלאגן בכתיבה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025