היי, אני אתחיל בקצת רקע.. בת 22 לא מזמן השתחררתי, למדתי ואז התגייסתי מאוחר.. יש לי בן זוג קרוב ל5 שנים, המערכת יחסים שלנו ידעה הרבה עליות וירידות, מבינהן - שכבנו אחרי הרבה זמן בגלל בעיה שהייתה לי( הוא גם היה הראשון שלי).
בתקופה האחרונה לקראת השחרור שלי שמתי לב לדעיכה בקשר, עברנו לגור ביחד, היה סבבה בהתחלה ואז התחיל קצת מתח, חוסר סבלנות, רבים על שטויות, בקושי שוכבים.. השתחררתי, חייבת להדגיש שהיה לי שירות אינטנסיבי וקשה והרבה פעמיים הייתי חוזרת הביתה עייפה או מדוכדכת וזה היה משפיע על המערכת יחסים שלנו. אבל ידעתי שכשהצבא יסתיים הכל יהיה בסדר, נשקם את הקשר, אני אוכל להתראות איתו יותר ממה שהיה עד עכשיו ונתחיל את החיים ביחד סוף סוף.. אבל, ראיתי שבימים אחרונים הוא יותר מבואס ובקושי מדבר אז ניסיתי להבין מה קורה ואיך אני יכולה לעזור והשיחה הארוכה התפתחה עד לכך שהוא חושב שכדי שנפרד שיכול להיות שאנחנו לא עושים טוב אחד לשני הצדדים ועכשיו שהשתחררתי פשוט אין לו כוח יותר.. הוא אוהב אותי,והוא לא בטוח בהחלטה הזאת אבל זה המצב.
אני לא יודעת מה לעשות, ואיך לקחת את זה, השתחררתי ובדיוק עברנו לגור ביחד מה שמבטל את זה.. לא המשכתי לקבע כי לא יכולתי עם המרחק כשיש לי חיים בבית.. ועכשיו שניה אחרי הכל מבוטל. ועוד אחרי קשר ארוך ובאמת נקשרנו אחד לשני, אני והוא והמשפחות ומה לא עברתי עם הבן אדם הזה.. איך לוקחים את זה הלאה? יש מה לנסות לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות