השתחררתי מהצבא, עברתי הרבה ועכשיו עושים לי בעיות בעבודה. למה לא נותנים משמרות?

היי כולם,
אז ככה,
אני בת 21, לאחר שירות צבאי, לומדת קורס כלשהו והתעודה זה מה שיציל אותי.
התפטרתי השבוע ממקום שלא יכלתי לסבול את היחס כלפיי, סיימתי יפה אבל החלטתי לא לחזור לשם גם אם אזדקק לכסף. אני עצמאית מגיל קטן, מעולם לא ביקשתי מאמא גם כשאין. תמיד הסתדרתי בכוחות עצמי. כל כך סבלתי בעבודה הזו והיו רגעים שהבלגתי וסתמתי את הפה. עד שהחלטתי לעזוב.
בכל אופן, חיפשתי מלא עבודות, אני שואפת לעבוד בתחום פקידותי, משהו משרדי ושארוויח משכורת טובה מבלי להתאמץ פיזית כמו שהתאמצתי כל הזמן הזה. אני לא מפונקת..
אז אזרתי כוחות וחיפשתי במלא מקומות עבודה. נתתי קורות חיים. חלק חזרו וחלק לא. מקום מסויים הכי היה נראה לי אז שללתי את השאר. לא ניסיתי בכלל. כי ישר קיבלו אותי לעבודה. יש 2 בוסים, הם היו בהתחלה נחמדים.
עבדתי משמרת ראשונה עם אחד המנהלים ואחת ותיקה. השתדלתי מאוד למרות שלא קל, היו אנשים גסי רוח.. ובאופן כללי היה נחמד. אני זקוקה לכסף ולא מרגישה מסופקת ומאושרת מלעבוד שם כי אין לי ברירה. עבדתי שעה שעתיים ואז שלח אותי לבית בטענה שזה היה התלמדות ויעדכן אותי מתי להגיע. וכך הלאה והלאה אותה סיבה, הייתי מגיעה לשעתיים, והולכת. עזבו את זה שאני מפנה זמן מעצמי, ונוסעת על חשבוני, כן משלמים לי נסיעות. אבל רבאק!! מה הקטע? חטפתי עצבים
זה מעצבן, אני נותנת מעצמי, ופתאום אחרי שעתיים אין עבודה תלכי הביתה. אני לא מוותרת בקלות, אבל זה חזר על עצמו כבר 3 פעמים בטענה שזו התלמדות. לא באתי להעביר את הזמן, אמרתי להם שאני לומדת וצריכה את הכסף, שאני רצינית, ואני משדרת שאני כן רוצה לעבוד. המנהל מחפש אותי, ככה אני מרגישה, אם אני עומדת לרגע כי אין מה לעשות, אז הוא נותן לי לסדר סחורה, ולשאר הוותיקות נותן להיות בקופה או עם לקוחות, צוחק איתן.. זה מתסכל. אני בן אדם חברותי, יש לי המון מה להציע, אני לא ביישנית, מרגישה גם שאני במעין סוג של תחרות בין העובדות, ידוע שבנות לא מסתדרות, אז יש צרות עין.. אני גם נראית טוב אז בכלל.. לא בקטע של שחצנות, פשוט אין פרגון, ואם כן זה כדי שהמנהל יראה שהן מפרגנות, המנהל לוחץ למכור כמה שיותר פריטים.. כאילו מה.. השתחררתי מהצבא, עברתי כל כך הרבה, עכשיו גם יושבים לי על הראש.. תשחררו.. מצד אחד באמת שלא טוב לי. אני יכולה להבליג אבל מרגישה סוג של ניצול. החלטתי הפעם שאם הוא קורא לי לשעה או שעתיים אני עוזבת שם. לא מתאים לי. כל החיים אני אוכלת חרא. אני על סף ייאוש. באמת שקשה לי. ולא אני לא אתפשר על מלצרות או להיות קופאית, עבדתי בה ואני יודעת טוב מאוד איך מתנהגים אליי. ואגב, המנהל קבע סידור עבודה לכולםםםם חוץ מלי, ולמה???? בגלל שאני בהתלמדות כבר 3 ימים! חוץ מיום אחד של 7 שעות בלחץ! אוי תודה רבה!
לגבי המשמרות- ביקשתי משרה מלאה כי אני זקוקה לכסף, ואני לא בן אדם שיישב בבית ולא יעשה כלום.
פשוט מרתיח אותי, ואפילו אמא שלי אמרה אם את סובלת אז למה את לא עוזבת? האמת שרציתמ אבל אמקתי אולי היחס ישתנה כלפיי, כי אני באמת נואשת לכסף. זה עצוב. מה בסך הכל ביקשתי.. עבודה נורמלית ובוס נחמד.
אז עכשיו אני גם נמצאת בחוסר וודאות מחכה שכבודו יעדכן אותי מתי להגיע.
וחוץ מזה שהיום הוא קרא לי ב9 בבוקר, וכששאלתי אותו מתי אסיים הוא אמר ב3 בצהריים. וסליחהההה- המנהלת שיחררה אותי לאחר שעתיים וכן בניתי על להישאר עד שעות אחר הצהריים. בכל אופן, אני מיואשת ומתוסכלת לא יודעת מה לעשות. החלטתי להתקשר לבוס ולדבר איתו הכי דוגרי, כמו שאני יודעת להעמיד אנשים במקום, אמרתי לו שכנראה לא אמשיך, לא נראה לי הגיוני שאבוא לשעתיים בכל פעם, אני מבזבזת את הזמן הלוך וחזור כשעתיים, אני לא פראיירית.. באמת שעמדתי על שלי. לא חסרות עבודות, אני כן במשבר כרגע אבל שיתנהג אליי כמו שצריך. במידה וזה חוזר על עצמו שישכח ממני. אני לא פראיירית של אף אחד. והוא בטענה אמר שאני צודקת ושלהבא יתן לי משרה מלאה. אני עדיין לא סומכת עליו אבל החלטתי לנסות שוב ואראה מה קורה.. שוב זו עבודה זמנית עד סיום הקורס.
זקוקה לעזרה תודה