איגיAsk אני והבת זוג שלי כבר 3 שנים ביחד. היא באה ממשפחה דתית שהתקשתה מאוד לקבל את הקשר. לפני הקשר איתי הייתה רק עם גברים, קצת לפני שהכירה אותי הרגישה משהו לנשים והחליטה לנסות. לאחר זמן קצר הכרנו והתאהבנו, כיום גרות ביחד ומאושרות מהיחסים בנינו, יש התאמה כמעט מושלמת ואין שום רצון לחיות בנפרד. אך לאחרונה בעקבות דיבורים על חתונה והקמת משפחה החלו לצוץ בעיות רבות בגלל הקשיים של חוסר התמיכה מהמשפחה שלה. היא יודעת שהם לא מקבלים , מבואסת ומאוכזבת שכך יראו החיים שלה. אמא שלה מדגישה לא פעם את האכזבה והרצון שהיא תתחתן עם גבר ותסב לה נחת. בכל 3 השנים לעולם לא הרגשתי לא רצויה אצלם בבית ותמיד התייחסו יפה על אף הידיעה שאינם מרוצים מכך שלביתם יש בת זוג ולא בן זוג. כרגע הקשר עומד על כך שאם לא תחליט שהיא מניחה לדעות ההורים שלה והולכת איתי בלב שלם כנראה שנפרד, בגללם, לגמרי בגללם. היא מודעת לכך שהיא רוצה להיות איתי ולא מסוגלת לחשוב על לחיות בלעדיי אבל מצד שני לא מסוגלת ל"אכזב את ההורים" ויודעת שזה בחירה נטו שלה ולא מסוגלת לעשות בגלל שיודעת שלעולם לא יתמכו בה. חשוב לציין שהיא ביסקסואלית ולכן ההורים לא מבינים למה צריכה להיות עם אישה ולא עם גבר.
מה לעשות? האם לשחרר ולהניח כי לעולם לא יתנו לנו שלווה בזוגיות הזו? כי אולי היא לעולם לא תהיה באמת מאושרת כי אין לה תמיכה
או האם להלחם על אהבת חיי? זו שאני בטוחה ב100% שאני רוצה לחיות איתה ולהקים איתה משפחה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026