אז ככה- בזמן האחרון כל שעה ורבע לערך (או לפחות פעם ביום) אני נתקלת בשאלה ' יש לך ילדים/ את נשואה?' השאלה הזו מציפה אותי בשלל תחושות- אני נטרפת מהסטנדרט הבלתי מעורער המלווה בטון השופט - מחמיר- שמסתכל עלי כעל חורגת מהנורמה- למה רק אצלנו (ובשאר מדינות ערב..) זה כל כך ברור מאיליו שמגיל מסויים חלק מכרטיס הביקור/ קריטריון להצלחה הוא מיסוד קשר והולדת צאצא?
אבל כיוון שאני בטוחה שאני רוצה זוגיות טובה (מי מדבר על חתונה? ממש לא חובה בעיני) ונדמה לי שגם יורש עצר או שניים - אני נטרפת מהטון המאשים- שלפעמים גם תופס ביטוי במילים של ממש 'למה את מחכה' "תתחתני!" "נו, מה יהיה?" , כאילו שכל מה שאני צריכה זה סוף סוף להתאפס על עצמי, להצביע על עלם חמודות ולדלג עמו אל השקיעה.
ועכשיו, כשפרקתי (ותודה על ההקשבה ) - איך הייתם עונים לאותן ה"דודות" (לעתים בנות 20 לעתים בני 75) שדוחפים את אפם ומרחרחים את האזור הלא נשוי שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות