היי,
אתחיל ואומר בעין הכי אובייקטיבית שניתן שאני סבבה לגמרי. זאת אומרת אין איזה מאפיין חריג שיכול להסביר את התופעה.
פשוט בלתי אפשרי לי להכיר גברים במינון שהייתי רוצה. יוצא שמדי פעם מתחילים איתי, אך בגלל הכמות המועטה יחסית אם אהיה אפילו טיפה בררנית, לא אכיר אף אחד.
אני די לא אוהבת את כל המסיבות, מיציתי, הקהל שם זה לא מה שאני מחפשת, אני מרגישה לא קשורה לעדר הן מבחינת לבוש ונראות והן מהבחינה של גם מה שאני מחפשת ומשדרת. לכן נפסלה האופציה להכיר שם.
איני עובדת, אני בצבא, במקום יחסית מבודד עם מס מועט של אנשים מבוגרים ממני בהרבה. בהליכות הקצרות בלובי ובמסדרונות מאמינה שקצינים לא ירצו להסתכן בחיילת חובה זוטרה, לכן כל הצעה מתקבלת מבני גילי, שלצערי עד כה לא הסתדרתי איתם הכי טוב, להגדרתם קשה להם ״לאכול״ אותי.
אני לא מיואשת, אני יודעת יפה מאוד להסתדר לבד, אך מדי פעם חסר לי המישהו הזה. אני יודעת מה אני רוצה, רק לא נתקלת בהם. בעיקר בגלל שאני לא נתקלת, וגם מי שאני כן נתקלת בו, פשוט לא רלוונטי ממלא סיבות שונות.
משפטים כמו זה יגיע כשזה יגיע, צודקים אך לא זו כוונת המשורר בשאלה .
איפה אני בדיוק יכולה להכיר?... האם אני היחידה שפשוט מאסה בעדר ובהמונים ומחפשת את השונה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות