היי, אשמח לכל עצה ועזרה שהיא.
אז אני בת 19, משרתת בצה״ל, חיה חיים די נורמליים, בסה״כ בחורה רגילה.
אז שפה מתחילה הבעיה, מעולם לא היה לי חבר, מעולם לא התנשקתי אפילו, ואתם חושבים מה הבעיה?
לפי דעות של אנשים אחרים אני נראית טוב, ואפילו מאוד, מקבלת הרבה מחמאות ומתחילים איתי די הרבה.
הבעיה שאני פוסלת כל אחד על הסף- לא נותנת טיפה הזדמנות, אני באמת לא יודעת למה אני עושה את זה. פשוט כל בן אדם שמתחיל איתי אני ישר אומרת יש לי חבר, יש לי מישהו- אפילו שזה ממש לא נכון.
רק המחשב של לדבר עם מישהו, לצאת איתו ואני נכנסת ללחצים מטורפים... אני מבינה שיש פה בעיה, זה לא משהו רגיל.
ואני תוהה לעצמי, לא עברתי איזה טראומה בילדות, איזה משהו שיגרום לי להיסגר ככה, ובכל זאת אני ככה.
למה???? אני לא מצליחה להבין למה!!!
אני לא יודעת איך להיפטר מזה, אני כבר לא שולטת בזה פשוט ישירות פוסלת כל אחד ונכנסת ללחץ מטורף ברמה שבא לי להקיא.. קשה לי, כן רוצה להרגיש נאהבת, כן רוצה שיהיה לי מישהו. לא יודעת איך לעצור את עצמי מלהרגיש ככה- כבר די מיואשת למען האמת. אשמח לכל עצה, עידוד, רעיון או משהו
תודה רבה למי שקרא את החפירה שלי והגיב:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות