אני וחבר שלי ביחד כמעט שנה וחצי. בדרכ אנחנו מסתדרים ממש טוב, נפגשים הרבה, יוצאים, לא רבים יותר מידי.. אבל כבר המון חודשים מעיק עליי שהוא כמעט אף פעם לא אומר שהוא אוהב אותי מיוזמתו, אלא רק אחרי שאני אומרת. קשה לי עם זה שאני אומרת יותר. כבר כמה פעמים דיברנו על זה וכל פעם זה השתפר לתקופה ואז חזר להיות כרגיל ובגלל שאני שונאת להרגיש שאני דוחפת או מכריחה אותו להגיד את זה אני כבר לא רוצה לדבר איתו על זה. עם הזמן כבר נהיה לי לא נעים להגיד ופשוט הפסקתי, ככה שכבר די הרבה זמן זה לא נאמר בינינו בכלל. מתפתחות בי ספקות אם הוא בכלל מרגיש את זה, או שהוא איתי מתוך נוחות והרגל. לפעמים הוא משקיע בקשר ולפעמים, בעיקר בריבים, הוא יכול אדיש ומגעיל בטירוף, מה שפוגע בי נורא ועוד יותר מערער אותי. גם אם הוא כן מרגיש את זה, אני כבר לא מאמינה שהוא יכול להשתנות ולהגיד את זה בתדירות שתספק אותי, ולי מאוד ברור שזה משהו שאני צריכה בקשר וקשה לי בלי לשמוע את זה ממנו.. כמה שעובר הזמן שאני לא בטוחה אם אוהב אותי אני מרגישה (אולי בגלל איזשהו מנגנון הגנה בי) שאני פחות אוהבת אותו ותוהה למה אני בקשר הזה בכלל. כדאי להיפרד ולחפש קשר טוב יותר? להישאר בקשר הזה אם בסה"כ טוב לנו? זה יכול להשתפר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות