כלום. לחכות שהזמן יעבור ומה שיהיה יהיה
היי, אני בת 14 ואני עולה לכיתה ט'. כשהייתי ביסודי היו לי את החברות שלי ובאמת שהייתי מאושרת, היה לי כיף ללכת לבית ספר וסורי על הביטוי אבל באמת שלא שמתי זין על מה שאנשים חושבים, היה פשוט כיף וגם הסביבה קלטה את זה ורצתה להתקרב... כשעליתי לחטיבה היה לי מין סוויץ' כזה במוח ומשהו השתנה- פשוט החשיבה שלי הייתה נטו על להכיר חברים חדשים, שזה לא רע, אבל הצורה שזה התפרש בה לא הייתה טובה כי אנשים קלטו שאני מנסה לעשות רושם וזה פשוט לא הלך... באותו זמן התרחקתי מחברות אחרות ונשארתי עם מעגל קטן ומסכן של חברות- שגם- הן לא הכי טובות בעולם.. ככה זה היה כבר שנתיים והמצב נהייה גרוע יותר בחודשים שלפני סוף החופש.. אני חושבת שאם הייתי גרה באזור אחר בעיר ומתחברת עם אנשים אחרים מההתחלה המצב היה שונה כי בסך הכל כיף בחברתי ואני מצחיקה אבל מאוד קשה לי להיפתח לאנשים ובינתיים כולם כבר מצאו את החבורות שלהם. עדיין יש לי את החברות שלי אבל כרגע אני פשוט מרגישה לבד וזה ממש קשה לי ומעסיק אותי כל הזמן ואני לא מוצאת פיתרון למצב ואני פשוט מיואשת ובמיוחד עם כל הלחץ של תחילת שנה ואני מפחדת שהשנה תעבור כמו החודשים האחרונים בשנה שעברה כי אני ממש יכולה להגיד שסבלתי וזה לא משנה כמה אני מנסה לשנות את המצב.. אל תראו אותי כמו מישהי רצינית כי אני הכי כיפית שבעולם באמת! אבל אני לא יכולה עם המצב הזה יותר בואני חייבת עצות איך לשנות את זה לקראת שנה הבאה ולמצוא את החבורה שלי שאיתה אני מרגישה בנוח ונהנת.. לא רוצה שעוד שנה תעבור בלי שיקרה שום דבר ושאני לא אמצא את הקבוצה שלי כמו כולם... אם יש לכם עצות אני ממש אשמח :) תודה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025