כל כך עצוב לי, כל כך קשה..
אני מרגיש כל כך בודד וריקני.
הייתי בזוגיות במשך 7 חודשים, לאחר חמישה חודשים נפרדנו,
בשבועיים שהיינו לחוד התייעצתי עם אנשי מקצוע, קראתי והפנמתי כמה דברים לגביי עצמי.
נושאים של ביקורת, כעס וסבלנות הצריכו טיפול והבנה מהצד שלי, אכן נעשה שינוי ניכר עם ובלי קשר אליה.
החלטתי לחזור לקשר איתה בזמן שאני מכיר ומטפל בדברים האלו, הרגשתי שינוי עצום וכן גם היא.
הקשר באמת היה יותר בריא וטוב, אך תחומי תקשורת ושאפתנות (בעיקר) הפריעו לי גם בפרק השני הזה.
היא הבטיחה כמה וכמה הבטחות, הבינה ורצתה לשנות גם בעצמה, ובזמן אמת היכן שהייתה צריכה "להוכיח" היא נכשלה שוב ושוב.
סיימתי את זה בצער רב כל כך, ובאירוניה מסויימת גם בזמן שיא חיובי של הקשר שלנו
אך השיא הזה והשיפור הגיע רק בגלל שינויים שעשיתי עם עצמי.
היא הייתה רוב עולמי, התמסרתי בכל כולי.
השקעתי, עשיתי והתאמצתי, ועכשיו זה נגמר.
היא הבטיחה שתשתפר, הבטיחה שתדבר, שתפסיק לשנות את המציאות, שתדע להתנצל,
היא לא עמדה בהבטחות שלה.
אני כל כך פגוע ושבור, נשבר ובוכה כמה פעמים ביום.
קשה לי מאוד.
מרגיש שמילאתי את החלק שלי "בחוזה" והרבה מעבר,
באותו הזמן שהיא לא הופיעה בהרבה מובנים בקשר.
חוסר פייריות. מרגיש שהגיע לי הרבה יותר ממה שקיבלתי.
חלף כמעט שבוע, ויש מחשבות בלתי נשלטות של געגוע וכאב עמוק.
אשמח לעצות לגביי התמודדות ואפילו דעות כלליות, תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות