מהילדות תמיד הייתה לי חוסר בטחון עם הקול שלי,הוא הה כזה דקיק ומאז קיוויתי שכשאתבגר הקול שלי ישתנה ויהיה יותר עמוק ונמוך. אבל מאז גיל 15 התחלתי להבחין שהקול שלי לא משתנה כלל,לכ בכיתה ט התחלתי לשנות את הקול שלי אמ..בכוחות עצמי וככך אירע המצב שבבית הספר דיברתי בקול אחר (נמוך) אבל בבית נשארתי לדבר בקול ה"רגיל" שלי (דק יותר). עוד מעט אני בן 17 ועדיין אני מדבר בבית בקול דק ומחוצה לו בקול עמוק. אני בתיסבוכת כי אני לא יכול להבין איזה מ-2 הקולות האלה זה הקול האמיתי שלי...ובנוסף שמתי לב שעכשיו כשאני מדבר בקול הדק אז הוא כל הזמן נשבר לי, ויוצאים ממני חריקות כאלה יותר עמוקות ונמוכות.
בוקר אחד החלטתי שאתחיל לדבר רק בקול העמוק שלי,אז קמתי ואמרתי להוריי"בוקר טוב, הם ממש נבהלו ושאלו מה קרה לי,אבא שלי חשב שאני הצטרדתי ומאז שוב המשכתי לדבר בקול הדק שלי. אני תמיד מנסה לרמוז להם שאני לפעמים נשמע צרוד בגלל שמשתנה לי הקול,אבל לא נראה לי שהם מבינים אותי...
ללכן,הבעיה שלי היא:
1.איזה מ-2 הקולות הוא הקול האמיתי הנורמלי של?
2.איך אני אציג בפני הוריי שקול השתנה,אם הקול העמוק הזה הוא הקול שלי?
3.או שהוא ישתנה מעצמו (הקול) והחריקות התכופות והקיצוניות האלה הם סימן לזה שעוד מעט ישנה לי הקול?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות