סתם רוצה לפרוק בלי שאף אחד ישפוט אותי.
אני משתחררת עוד ארבעה חודשים.
אני סובלת.
מטופלת אצל פסיכולוגית כבר שנה מאובחנת עם התקפי חרדה.
כל דקה בצבא אני סובלת.
אני עושה יומיות , עברתי בסיסים, קצינים מזעזעים. עד שהצלחתי לעבור לבסיס הנוכחי שלי חשבתי שמצאתי רוגע ושלווה נפשית.
אומנם אני רק משקית שלישות אבל אנשים לא יבינו כמה זה קשה להיות ג׳ובניק מסכן שנותן את הנשמה שלו כל היום למחשב ולמפקדת שכל היום צורחת ומתלוננת .
אני מסיימת נורא מאוחר כל יום ומתחילה נורא מוקדם.
חודש הבא אני אמורה להתחיל קורס של השלמה ל5 יחידות מתמטיקה ... לימודים וקריירה זה בין הדברים שהכי חשובים לי בחיים....
וכל כך קשה לי עם הצבא . אני מפחדת שלא אצליח לעמוד בלחץ של הצבא ושל הלימודים בו זמנית.
ואין לי ברירה אין לי לאן לדחות את ההשלמה הזאת כי אני אמורה לעשות גם פסיכומטרי ויכול להיות שאצטרך לעשות מספר פעמים את הפסיכומטרי.
מוצאת את עצמי לאחרונה כל יום בוכה בלילה , לפעמים בוכה ימים שלמים. חברות שלי אפילו לא יודעות כבר מה לעשות איתי.
ואני באמת מנסה להיות חזקה אבל כל פעם הצבא מוריד אותי למטה!!!!!!!!!!!!! הלחץ לחץ לחץ לחץ הכל לחוץ במשרד הזה !!!!!!!
היום אפילו חשבתי על לפגוע בעצמי. פסיכולוגית כל שבוע וזה פשוט לא עוזר . ולא אני לא רוצה להתחיל בכדורים בגיל 20. איך אני אתמודד עם הצרות שלי בגיל 40 כשהן יהיו יותר קשות?
איך אני מסיימת את השירות הזה בלי שיאשפזו אותי? אין לי מושג.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות