כמו שאתם יכולים להבין מהכותרת, יש לי חרדה חברתית. עד לפני כמה חודשים הייתי מתמודדת עם זה בצורה די טובה כי היה לי את מעגל החברות שלי איתי. אבל בתקופה האחרונה אני צריכה לשים את הקישורים החברתיים שלי במבחן ולהתחבר עם אנשים חדשים לבדי. ואני פשוט לא מסוגלת.
לא משנה כמה קשה אני מנסה, אני עדיין מגמגמת מול אנשים חדשים. הכתפיים שלי עדיין משנות פוזה ומתקרבות זו לזו, מקטינות אותי פיסית בדיוק כמו שאני מרגישה נפשית ונותנות לי מראה חולני.
השיניים שלי עקומות ואני מתביישת לחייך. ההורים שלי מחפשים מקום שבו אוכל לעשות גשר כבר תקופה ארוכה, אבל הם זונחים את זה בגלל שהם תמיד עסוקים בבנק ובעבודה שלהם. אני מרגישה פחות מהאנשים בסביבה שלי. אני מרגישה קטנטונת, משעממת, מכוערת ומטומטמת.
אני לא טובה בלפתוח שיחה עם אנשים אחרים. אני גרועה בזה. הלחץ שמפעפע בתוכי פשוט מטיל עלי תחושה נוראית של ביישנות יתר ורצון להעלם. אני שונאת לשים את עצמי בסיטואציות כאלה כי אני יודעת שתמיד אגיב אותו הדבר. תמיד אהיה חסרת ביטחון ומשעממת. אני מדברת במהירות ובמלמולים, וככה אנשים פחות ופחות מבינים אותי. כשהם שואלים, ״מה?״ הלב שלי מתכווץ ותחושות המבוכה וההשפלה שוב חוזרת.
אני לא יכולה עם זה יותר. אני רוצה שזה ייפסק ואני רוצה יותר מכל להפטר מהחרדה החברתית ולהרגיש כמו כל בן אדם אחר.
יש מישהו שמזדהה? מישהו שעבר את זה? אני צריכה ייעוץ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות