היי, אני תלמיד בישיבת הסדר (עוד חצי שנה גיבוש צנחנים) ותמיד היו לי יחסים מתוחים עם אחי (הוא כמעט חילוני כבר) על 'מי יותר מוצלח' או 'מי מתקבל יותר בחברה' וכו'. לפני שנה הוא הביא בחורה לבית שבואו נגיד ככה בתור תלמיד ישיבת הסדר שלמד גם בישיבה תיכונית אני לא רגיל שיש לי בת בחדר או שהיא רואה אותי עם מכנסי ברמודה בבית (היא חילונית ואני מקבל את הנורמות השונות שלה). אחרי פיצוץ מאוד רציני שהיה לי בינו לבין חברה שלו החלטתי שדי ואני מתחיל להתפשר איתם (על העקרון של "אם אתה לא יכול להילחם איתו, פשוט הצטרף אליו"). הדבר הזה שיפר לי את היחסים עם חברתו ובמיוחד עם אחי בצורה נהדרת. לעומת זאת אחותי הקטנה (14) שהיא דוסית ממש רצינית ולא מוכנה להתגמש על כלום (כיאה לדוסית בגיל ההתבגרות) לא מוכנה להתגמש על שום דבר. היא נראית לה רדודה, שטחית וטיפשה (אני לא אגיד שהיא הכי אדיאליסטית וחכמה בעולם אבל ניתן לנהל איתה שיחה אינטילגנטית), וכתוצאה מכך אחי וחברתו מקניטים אותה, חושדים בדברים שקורים, לועגים לה. ובתור אחיה גם אני נפגע, אני לא רוצה לחזור למצב הקודם אלא אני רוצה למשוך את אחותי לצד המתגמש. יש למישהו רעיון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות