בעוד כשבוע אהיה בת 17. אבל אני לא מרגישה שאני מגיעה מוכנה לגיל החדש, ויותר מזה המחשבה על זה שאני גדלה בשנה מדכאת אותי.
לא פעם ניסיתי לבדוק עם עצמי למה אני מרגישה ככה, והגעתי להבנה שאני פשוט חוששת להיכנס לעולם הגדול. מפחדת להיות אחראית לחיים שלי, לא רוצה להיפרד מגיל הנעורים. רוצה להישאר לעד בכיתה י"א בגיל 16. לא רוצה לעלות לכיתה י"ב, גם לא לחשוב על משכנתא, או על איך להסתדר עם אנשים בעבודה. אני יודעת שאני רצה יותר מדי קדימה, אבל עם-זאת, זה לא יאחר להגיע, כמו שהשנים האלו חלפו במהירות.
החופש נגע בי באמת - לקום ולישון באיזו שעה שאני רוצה. לראות סדרות מהבוקר ועד לשעות הקטנות של הלילה, לקרוא ספרים בשעות הריקות. אני אוהבת את זה. בלי יותר קשיים. אבל שוב - המחשבה על העול שאצטרך לקחת בעתיד מקשה עליי, וגם עצם העובדה שלא אחווה עוד חופשת קיץ מבאסת אותי.
שורה תחתונה – השאלה שלי היא איך להשלים עם "הזקנה" שלי, ולא להתרפק יותר מדי על העבר? ואיך לעבור את כיתה י"ב בתחושה של בשלות והכנה לחיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025