לא הלכתי שלושה חודשים לבית הספר ועכשיו רוצים לאשפז אותי. מה לעשות?

לפני שנה וחצי, לא הלכתי שלושה חודשים לבית הספר מכיוון שלא היה לי טוב בו ולא מצאתי אנשים כמוני, ובתוך אותם שלושה חודשים היה לי גם ריבים עם אמא שלי והאחיות, ולא יצאתי מהחדר, כתוצאה מכך אמא שלי פנתה לרווחה והיא הוציאה אותי להוסטל (של אוטיסטים) והייתי שם למשך חודשיים. המקום לא התאים לי אבל הכרתי הרבה אנשים בבית הספר ולצערי לא שמרתי איתם על קשר כי שמו אותי בכיתת PDD..
אחרי סיום בית הספר, היה לי דיון וההורים שלי לא רצו שאמשיך להיות שם מכיוון שהסביבה לא התאימה, והוחלט בדיון שאלך לפנימייה פוסט אישפוזית. וחשבתי לעצמי אוקי בטח יש שם פריקים ואובדנים והרבה אנשים כי שמעתי שיש בפנימיות הרבה ילדים, הציעו לי שלוש פנימיות, ואז כשהגעתי לפנימייה שאמרו לי חשכו עיני ורציתי למות, לא היו כמעט ילדים ומי שהיו אלה כאלה שקטנים ממני בגיל, כל מיני ילדים עם בעיות התנהגות. שללו מימני את שתי האופציות האחרות, וכך מתחילת שנה הייתי (על צו של שופט) בפנימייה שבה רוב החניכים בני 11-14 ורק כמה בני 16-17, שכמעט כולם מעשנים 10 סיגריות ממוצע (לכל אחד) ביום ואף יותר.
סבלתי שם מהתנכלויות, השפלות, העלבות, מורה הטריד אותי בבית ספר,איימו על החיים שלי, הרביצו לי בלי שום סיבה ועוד. הבית ספר ששלחו את כולם לשם היה חינוך מיוחד שבו לא הצלחתי ללמוד מכיוון שכל החיים שלי הייתי בחינוך רגיל, וכל יום 8 שעות הייתי בבית ספר רק עם הטלפון ולא עושה כלום כי לא הייתה למידה. ולפני כחודש היה לי דיון בבית משפט, והשופט למרות מה שאני, הורי, העורכת דין אמרו לא הקשיב לי ואמר שאני צריכה להיות עוד שנה בפנימייה שבה הייתי עושה 11-3 ולא רואה את המשפחה שלי, והייתה לי רק מערכת יחסים אחת שערכה כחודש ולא הייתה משמעותית, ולא היה עם מי כי בבית הספר ששלחו אותי אליו לא היה מבחר (120 תלמידים). לא נתנו לי לעבוד, בקושי לצאת למרות שהייתי רוב השנה בשלב הכי גבוה שהוא 5, בכל זאת המקום בעמק חפר (חור).
אני בחיים לא פגעתי בעצמי/באנשים/בחצפים, לא שתיתי או עישנתי בכלל לא עשיתי דברים שאחרים עושים, ובגלל טעות שעשיתי לפני שנה וחצי שלא הלכתי לבית הספר לשלושה חודשים אז רוצים לשים אותי עוד שנה בפנימייה שבקושי יש בה 40 חניכים וכשהרוב קטנים ממני בכמה שנים.

מחר אני אמורה לחזור לשם אבל אני לא רוצה, אני רוצה ללמוד איפה שאני גרה ואני רוצה לחיות בבית כמו כל אחד, סבלתי שם המון. כשאמרתי לרכזת מה הם יעשו אם לא אחזור היא אמרה שהם יצטרכו להביא משטרה עד הבית. וכבר לפני שנה רציתי לברוח לפני שהגעתי אבל בכל זאת הגעתי כי חשבתי שאם אסיים את השנה טוב אז יחזירו אותי כי זה מה שאמרו לי. אני הלכתי כל יום לבית הספר ועשיתי כל מה שאמרו לי ואני השתניתי, התחלתי לצאת ולדבר עם אנשים ולעזור ולהיות הרבה יותר עצמאית. אבל כל אלה קרו בגלל שלא היו לי את ההורים שלי והייתי שם לבד. חסרה לי שנה וחצי של לימודים, ובכלל לא נתנו לי להתנדב ולעבוד למרות שאני כן יכולה.
אז מחר אני חייבת לחזור לשם, אבל אני לא רוצה אני מעדיפה ללכת לדירה של אבא שלי ולהיות אצלו שבוע הבא, כי הם לא יודעים איפה הוא גר והם לא ישלחו אליו ניידת.
מה לעשות?

כל השנה איימו עלי ועל אחרים שאם לא נחזור לשם אז ישימו אותנו בכלא נוער או מקום סגור שבקושי יוצאים הביתה, והם עשו את זה לנערים שממש היו בעייתים אבל המקום הזה לא בשבילי, אני מבוגרת מדי בשביל מסגרת מחוץ לבית ואני עושה הכל בבית כדי שאמא שלי תגיש ערעור ותחזיר אותי, אבל זה לא מספיק כי אין לי חברים בעיר (מודיעין). מה אני יכולה לעשות?