רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי חסוי, אך לא יודעת עם דבר כזה קיים ואם כן אז איך הולכים לכזה

היי, אני באמת צריכה את העזרה שלכם בעיניין הזה טז למרות שזה ארוך בבקשה תעזו לי עם זה
טוב, אז זה הולך ככה:
אני סובלת מהפרעות קשב וריכוז וסדרת ןאירגון שההורים שלי מודעים אלייהן ובכל זאת דורשים ממני גם עם תרופות(שהתחלתי לקבל באמצע השנה הזו) וגם בלעדיהן להתנהל כמו אדם מסודר, מרוכז ומאורגן(דבר שאני לא מסוגלת לעשול לא משנה כמה אני מנסה בלי תרופות)

אני סובלת מחרדה חברתית לא פשוטה מכיתה ג(כיום אני עולה לכיתה י)

אני סובלת מתסמינים של דיסתימיה(דיכאון מתון), ולא לפי איבחון שלי עם עצמי, אלא לפי מה שמטפלת ריגשית שהייתי אצלה לפני שנים חשדה ושמעתי אותה אומרת ולפי מה שיועצת בית הספר שלי רמזה בתחילת השנה...

אמי עם דימוי עצמי ממש נמוך בנוגע להכול ולא סובלת את עצמי מאז ומתמיד

אני מפתחת ככל הניראה הפרעת אכילה(חברים שלי שמו לב לזה כי בזמן האחרון התחלתי לאכול ממש מעט, לעשות הרבה יותר ספורט, להיות ממש לחוצה לגבי המשקל שלי, ולרצות לרדת במשקל למשקל שלדעתם נמוך מדי-אני מטר חמישים ושמונה,שוקלת 53 קילו ושואפת ל42)

אני סובלת מאובדניות ופגיעה עצמית. זה התחיל בסביבות כיתה ג מלדפוק את הראש בקיר ולהרביץ לדברים עד שגב כך היד שלי דימם והידרדר בהמשך לחתחים וכוויות על הגוף ו3 ניסיונות היתאבדות (למרות שהניסיונות היו כולם בכיתה ז וח, השנה לא היה ניסיון כזה למרות שאני עדיין חושבת הרבה פעמים שזה פשוט יהייה לי קל יותר ככה-אני נאבקת עם עצמי)

חוץ מכל זה אני עברתי ביריונות ביסודי וגם בשנה
האחרונה בחטיבה(ביסודי זה היה בגלל הציונים הגבוהים והפחד שהיה לי מלתקשר עם אנשים ובחטיבה הבירוינים ירדו על זה שאני לסבית, על המצב הנפשי שלי, על הפגיעה העצמית ועל מה לא...)

העיניין הוא שאני לא רוצה לפגוע בהורים שלי, כי הם הסיבה העיקרית שאני עוד חייה. וחוץ מזה כל פעם שניסיתי לספר להם על הבעיות שלי הם אמרו שאני מגזימה(ניסיתי לספר להם רק השמה חמש פעמים, זה לא הלך טוב בכלל...)
הייתי בעבר אצל מטפלת ריגשית בקטע של החרדה החברתית, אבל ברגע שסיפרתי למטפלת מה אני חושבת על עצמי-על הפגיעה העצמית ועל ניסיון ההתאבדות שהיו מעט לפני שהטיפול התחיל, היא הודיעה להורים שלי, והם החליטו להפסיק את הטיפול ואמרו לי שאני סתם מגזימה עם הכל.

לא ממזמן חברה שלי הודיעה לי שהיא תעביר את הפרטים על המצב שלי הלאה אם אני לא אפנה לקבל טיפול, והבעיה היא שאני לא רוצה שההורים שלי יקחו חלק בזה(אם הם ידעו על המצב שלי אני רק ארגיש יותר רע על זה שפגעתי בהם בעד דבר, והם רק ילחיצו אותי יותר ויקשו עלי יותר כמו שהם תמיד עושים).

חשבתי ללכת לטיפול לבד, כזה שהוא יהייה חסוי להורים שלי, האם זה אפשרי לבני נוער? ואם כן, האם כדי שההורים שלי לא יהייו מעורבים אני אצתרך להשמיט בטיפול את החלק של הפגיעה העצמית והאובדניות? בבקשה תעזרו לי עם זה, אני לא יכולה בשום אופן לערב את ההורים שלי כי יחמיר את המצב שלי ואם אני לא אפנה לטיפול חברה שלי תעביר את המידע על המצב שלי הלאה ואני יודעת שהיא צודקת ושאני צריכה עזרה, אז אם מישהו מכם יודע איפה אפשר למצוא פסיכולוגים שיסכימו לטיפול באופן חסוי?
ואין לי בעיה עם תשלום, אני חוסחת כסף כבר שנים מדמי הכיס, משיעורים פטיים שהעברתי, ומהכסף לאוכל, וההורים שלי בטוחים שביזבזתי את כל הכסף הזה.
וברצינות, תודה על הזמן שהקדשתם לזה ואני אשמח אם תענו, זה באמת חשוב לי