אני מקווה שאצליח לתאר את המקרה בצורה מדויקת.
לפני כשבוע הייתי בשבת מחנה מטעם ארגון גדול.
בערב שבת, כשנכנסתי לחדר שלי, גיליתי שחברות שלי (סה"כ היינו 4 בחדר) הסכימו לבנות אחרות מהחדר השני במלון להיכנס אלינו לחדר. אגב, לא הכרנו אותן לפני-כן.
עיצבן שחברות שלי הכניסו אותן, כי הייתי מאד עייפה ורציתי רק לישון, והן (אותן בנות מהחדר השני) היו רעשניות בטירוף. בסופו של דבר התיישבתי איתן כי ידעתי שלא אצליח לישון, ודיברנו עם אותן בנות. יש-לציין, שבחבורה הזאת של הבנות הייתה נערה אחת שהייתה הוולגרית הראשית. פתאום אותה אחת התחילה להרים את קולה (יותר גבוהה ממה שהיה לפניכן) והתחילה להגיד "תקשיבו בנות אני יגיד לכם תאמת, אני שונאת אתיופים, אני שונאת רוסים, שונאת גם הודים, בקיצור אני שונאת את כל מי שהוא לא מהעדה שלי", חברה שלי מהמוצא ההודי די נעלבה, ראיתי את זה על הפנים שלה, והיא השיבה לה בחזרה "גם אני שונאת מרוקאים, אתם עדה דוחה". מפה לשם התפתח ריב קטן.
מה שאני מנסה לומר שאותה הוולגרית הראשית, היא בגיל שלי, ואני מנסה להבין - איך אפשר להיות אדם כ"כ קטן, שמביע שנאה בצורה כה עזה ובקול רם מבלי להתבייש?! כשאני שמה את עצמי במקומה, אני לא מבינה איך אפשר להגיד דברים כאלה. זה נוראיי, אני לא נעלבתי אישית מהדברים שהיא אמרה, כי אין טעם, היא נערה עם מנת משכל של ציפור, ואני כותבת את זה עכשיו מתוך עצבים.
אני אמנם עדיין לא פרצתי לעולם הגדול, אבל אני בטוחה שבהמשך חיי אני אתקל בעוד הרבה אנשים שיהיו גזענים כלפיי בגלל המוצא שלי (אני אתיופית). וייתכן שהפגיעות שלהם יהיו יותר חזקות מאשר אותה הנערה, לכן השאלה שלי היא איך מתמודדים אתם? האם להחזיר להם באותה רמה? או לשתוק ולהמשיך הלאה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות