אני בן 23 ואני סובל מלידה מגמגום, חשוב לי להבהיר שזה 99% מהזמן שלא משהו מורגש כלומר אני יכול לשבת לשיחה ולא אגמגם בכלל ויש מצבים שאתקע יותר או פחות ולפעמים במצבי שפל הגמגום יותר עולה בוא נגיד לרמה של 4 משולם 1 עד 10 (10 זה לגמגם קשה שאני מתבייש לדבר)
אני בנאדם של בית ולא אוהב לבלות כי זה לא באופי שלי הקשר הזוגי היחידי שהיה לי זה היה למשך שנתיים וגם זה היה בהתחלה דרך פלאפון שמשם הכרתי אותה ולאט לאט נפתחתי.. וזה נהפך לזוגיות של ממש אבל אחרי שנתיים זה נגמר.
אני לא אדם שאוהב לדבר על עצמי אבל אני אדם שנראה טוב גבוהה שזוף אינטלגנט בעל שיחה בעל חוש הומור שיודע לאהוב ולטענת האקסית גם יותר מידי לפעמים . הקטע הדפוק בי זה הגמגום
ואני פשוט לא מוצא אהבה. כל בחורה שהכרתי אחרי היכרות די קצרה זה מתגלגל לסוג של סטוצים ואני נמנע מזה , למה? כי זה לא אני ונגעל מזה ולדעתי מוריד מהערך שלי. ואני פשוט מחפש אהבה כמו מטורף וזה חיפוש בלתי אפשרי וכמו כל רווק יש בי חשש להישאר לבד לנצח או להתקע עם מישהי שלא באמת אוהב ואהיה איתה מחוסר ברירה. אני מתחיל ללמוד בתחילת שנה ומקווה ששם באמת אמצא קשר רציני .
חשבתי לעצמי אולי תמיד הכל הלך לסטוצים ולא לקשר רציני רק בשביל לעשות ווי? כיאלו התאהבו יותר בגוף שלי מאשר בנפש?
הייתם מוכנים שיהיה לכם בן/בת זוג מגמגמים? זה לא יפריע לכם ?
האנשים היום שופטים אחרים לפי המגרעה הכי קטנה
ובשיחות פלאפון אנשים שלא מכירים אותי לפעמים לא לוקחים אותי ברצינות בגלל הגמגום
אשמח לשמוע ממכם אם זה כזה קריטי או שאני סתם עושה בראש מכל עכבר פיל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות