מאז שהייתי בכיתה א' הסתרתי את מצב השיניים שלי. אף פעם לא הבנתי באמת למה. סבלתי כאבים מטורפים בילדות אבל אף פעם לא אמרתי לאף אחד על זה. זו לא חרדה דנטלית רגילה כי בתכלס עכשיו נגיד, כואבת לי השן ואני הייתי שמחה ללכת לרופא שיניים, אבל, וזה אבל גדול, בלי שאף אחד ידע מזה מהמשפחה שלי. אלוקים יודע מה נסגר איתי. אני לא מבינה גם ממה זה נובע, מבושה, אשמה , אני באמת לא יודעת. סבלתי ככה כבר תשע שנים שלמות ומה שהכי פאק לגבי זה, זה שההורים שלי יודעים מזה ואין להם שום בעיה של כסף, אמא שלי סובלת מחרדות ודיכאון והיא כן עושה דברים והיא כן לוקחת את האחים הקטנים שלי לרופא שיניים וזה לא שהיא מזניחה אותי או משהו היא כן אוהבת ודואגת ובוא נגיד אם אני אזכיר לה אין לי ספק שהיא תקח אותי, אבל שוב, אני לא מרגישה בנוח לדבר איתה על זה. כואב לי בטירוף, נמאס לי מהחיים הדפוקים האלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות