מאז ומתמיד הייתה סביבי חברה
מלא אנשים
בין אם זה בבית ספר שתמיד הייתי פעילה בתנעות נוער
או בצבא..
וכמובן החברים הקבועים שלי שהיו איתי מאז ומתמיד
תמיד אני רגילה להכיר להתחבר להיות כל הזמן עם אנשים חדשים וישנים
להתערבב בין כולם
תמיד הייתי חברותית ומתחברת ואף פעם לא הייתי לבד לא היה לי רגע דל..באה מהעבודה ישר לחברות מסיימת ללמוד יוצאת עם כל החברים.
אבל אז..בחודשים האחרונים דברים השתנו..כל החברות שלי נכנסו לזוגיות מה שהביא לפירוק של החבורה המורחבת (רוב החברים שלהם לא מסכימים להם להיות בחברת הבנים בחבורה שלנו)
החברים מהצבא שגם הייתי נוהגת להיפגש איתם מידי פעם כל אחד בעיסוקיו.
ופתאום באמצע החיים מוצאת את הלבד שלי..מרגישה שיש לי הכל אבל אין לי כלום
על פניו אני עובדת בעבודה מכובדת..לומדת לתואר..בחורה עצמאית..
אבל פשוט מרגישה לבד..באמת שכבר לא נשארו לי חברים..אין לי זוגיות..בנוסף לזה שגברים מתחילים איתי מראים עניין אבל תמיד איכשהו זה לא הולך..לא מצליחה להיכנס אף פעם למשהו יציב.
מה שווה כל העבודה הלימודים וההצלחה כשהלבד הזה קיים?
אני באמת כבר כמה חודשים לבד..אין חברות..אין יציאות..מהעבודה ללימודים ומהלימודים לעבודה..
זה פשוט שובר..
חשבתי אולי לצאת איזה יום לבד לתל אביב לסיבוב ברים כזה או משהו? אולי למצוא את עצמי לבד?קצת לסדר את המחשבות עם עצמי..אבל זה מרגיש לי נואש..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות