בגלל שטות שעשיתי בילדותי הרסתי לעצמי את החיים?

אני לא כלכך יודעת מאיפה להתחיל, אני אפילו מתביישת לכתוב את זה.
לא יודעת אם באמת יהיו לכם תשובות בשבילי, אבל גם קצת עידוד יעזור...
אני אנסה להתחיל מהתחלה.
לפני 4 שנים בערך יצאתי ממערכת יחסים של 6 שנים. הייתי כלכך שבורה מהפרידה הזו! נכנסתי לדיכאון שבשלב מסויים פחדתי שלא אצליח לצאת ממנו. עשיתי שטות ענקית!!! שטות שרק מלחשוב על זה בא לי לקבור את עצמי.
רציתי למות - בעלתי מכל מיני סוגים של כדורים. מכל מיני אקמולים ותרופות שבאותו זמן היה לאמא שלי במגירה של התרופות. מתוכם בלעתי גם חפיסה שלימה של גלולות. לא יודעת מה חשבתי לעצמי. ולמה עשיתי את זה. בסה"כ בעלתי איזה 50-60 כדורים. חוץ משלושה ימים שבהם הייתי כלכך עייפה וכל מה שעשיתי זה לישון לא קרה לי כלום. עכשיו נשארה רק הבושה! בזכות המשפחה שלי אחרי כמעט שנה של דיכאון עברתי את זה. התקדמתי עם החיים שלי - אפילו האקס התחרט ורצה לחזור ואני הייתי מספיק חזקה להבהיר לו שכבר איבד אותי! הכרתי בחור מקסים! עברתי לגור איתו ואחרי שנה וחצי של זוגיות התחתנו, היום אנחנו נשואים שנה.
ועכשיו אני מגיעה לבעיה שלי.... בעלי כמובן לא יודע על כל הסיפור עם הכדורים. אף אחד לא יודע! אנחנו כבר חצי שנה מנסים להיכנס להריון. תמיד היה לי מחזור מסודר, רק שאחרי כל הסיפור עם הכדורים התחילו לי בעיות במחזור פעם הגיע ופעם לא. התחלתי מעקב זקיקים אצל רופא הנשים שלי (מעקב זיקיקים למי שלא יודע זה מעקב שעוזר לגלות את הביוץ). ובעזרת השם יהיה בסדר ואצליח להכנס להריון.
הבעיה היא שאני אוכלת את עצמי עם האשמות! אני מרגישה שרק בגלל הטיפשות שלי התחילו כל הבעיות. מה חשבתי לעצמי? למה עשיתי את זה לעצמי? אני מפחדת שהרסתי לעצמי את הכל! אני מפחדת מהרגע הזה שהרופא יגיד לי שאני אצטרך להתחיל טיפולי פוריות כי הגוף שלי לא מבייץ. ואני עוד יותר מפחדת שהכל זה בגללי!!! אין לי עם מי לדבר על זה.... אני רק רוצה לדעת שהכל בסדר אצלי, שלא דפקתי לעצמי את החיים.
אני כלכך שונאת את עצמי עכשיו... למה הייתי כזאת טיפשה? הלוואי ואני טועה ובסוף אגלה שהכל בסדר אצלי. זה הגיוני שבגלל הכדורים והגלולות שבעלתי הרסתי לעצמי?
חיפשתי מקום לפרוק. מקום להוציא את כל מה שבלב שלי. ומזל שמצאתי את האתר הזה! אשמח למילים מעודדות. תודה למי שקרא את מה שכתבתי.