אני אנסה לעשות את זה כמה שיותר קצר.
הכרתי את חברה שלי כששנינו היינו בגיל 16, כרגע בני 19 עוד מעט 3 שנים ביחד.
אני נראה טוב, מבחינת חברה שלי אני הדבר הכי יפה בעולם והיא מאוד נמשכת אליי.
כנפגשנו היא לא הייתה שיא היופי מבחינתי, היא הייתה נראת סבבה אבל נתתי לזה צ'אנס כי כן היה בה משהו מושך והאופי הנדיר שלה קנה אותי, אפשר להגיד שסוג של התפשרתי על המראה שלה כי התאהבתי בה.
חשוב לי להדגיש, היא לא מכוערת מבחינתי, היא נראת סבבה וכן יש בה משהו מושך, אבל אני לא יכול שלא להשוות אותה לבנות אחרות בגילי שאני הרבה יותר נמשך אליהן ויכלתי להיות איתן ולדעת שבגלל שהיא בחורה טובה היופי פחות קריטי..
במשך ה3 שנים זה הפריע לי אבל לא יותר מדי כי התאהבתי בפנמיות שלה.
אבל, לאחרונה העניין של המראה החיצוני שלה יושב עליי.
מה גם שאנשים מצפים ממני שהחברה שלי תהיי יפה כי אני נראה ממש טוב וזה גם מציק לי.
אני רוצה להמשך אליה כמו שהיא אליי, אני רוצה להגיד לה שהיא הדבר הכי יפה בעולם ובאמת להתכוון לזה וזה מתסכל אותי.
מה שמפריע לי בעיקר זה שהיא מלאה, מה גם שיש לה ציצי קטן והשילוב של מלאה עם ציצי קטן לא מושך בכלל.
אין לי בעיה עם ציצי קטן כי זה מה יש, מפריע לי העניין של המשקל, יש לה בטן, צלוליטיס, ידיים ורגליים רחבות וזה מוריד לי ממנה ממש.
אני באמת יודע 3 שאם היא תרזה אני יימשך אליה ממש וירגיש שלם עם עצמי כשאני מחמיא לה על המראה שלה, מה שייגרום לי להנעל עליה סופית להרגיש שלם איתה במאה אחוז לא רק באופי ולהסגר על זה שאחרי הצבא כמו בתכנון ממשיכים את החיים ביחד, טבעת הכל..
אני מנסה לאחרונה לגרום לה לרצות לעשות ספורט והיא לא בחורה טיפשה היא מבינה שזה בגלל שאני חושב שהיא מלאה למרות שאני מכחיש..
אשמח לשמוע דעות של אנשים לגביי מה שכתבתי פה, לראות מה חושבים על המצב מהצד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות