אני בת 21 ואחי הקטן בן 18
לפני למעלה משנה, כשההורים היו בחול ורק שנינו היינו בבית היה לנו ערב נחמד סהכ והוא פנה אליי ואמר שאני בטח כבר לא ביישנית כי יש בצבא מקלחות משותפות אז למה שלא אתקלח בדלת פתוחה בבית? למה שלא אתלבש בדלת פתוחה אם אני לא מתביישת? (החדר שלו מול שלי)
אין מספר אופציות לפרש את זה, הוא רצה לראות אותי ערומה. וזו תחושה נוראית
המבטים שלו תמיד היו בוחנים ומגעילים. מאז המקרה הזה אני לא ממש מצליחה להתאושש. גם אם זה ספציפית עבר.. לדעת שאלו הדברים שעוברים לו בראש עושים לי הרגשה פשוט איומה. מאז אני ככ נזהרת..נועלת (לא רק סוגרת) את הדלת כשאני מתלבשת, לא מתכופפת לידו בשום צורה ומעדיפה באופן כללי להיות איתו כמה שפחות.
מעולם לא היינו בקשר טוב אבל מאז זה בשפל.
ההורים דיברו איתו אז כשאני באתי ואמרתי שזה מה שקרה, והוא פשוט התעצבן קילל והלך ושם הסאגה נגמרה מבחינת כולם, חוץ מבחינתי.
אני באמת מרגישה שאני לא מסוגלת להיות לידו, ובטח לא להיות נחמדה כלפיו כי מי יודע מה עובר לו בראש
רוב החיים עיקר הדברים ששמעתי ממנו היו קללות ואיחולי מוות שונים. הוא באמת בחור נורא אגואיסט ואלים מילולית והשהות איתו בלתי אפשרית
אם הייתי יכולה לעזוב את הבית הייתי עוזבת אבל אני לא במצב שמאפשר לי כרגע
אני באמת חסרת אונים! כל השיחות עם ההורים לא עוזרות. כי מה יעשו? הוא הבן שלהם כמו שאני הבת שלהם. ואת רוב הדברים הם בכלל לא רואים...מבחינתם הוא נסיך ואני מגזימה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025