אני עושה שירות לאומי, סיימתי כבר את השנה הראשונה שהייתה הרבה יותר קשה ממה שדמיינתי ואני פשוט מותשת ממנה (לא השוואתי לחיילים אז נא לא להשוואות אותי). הפטור שלי הוא דתי, ואני ממשפחה דתית אבל גדלתי במסגרת חילונית וגם הסיבה שהוצאתי פטור דתי זה כי הפחידו אותי שהצבא יפלוט אותי על נפשי וזה יפגע בי כל החיים. כל המשפחה שירתה בצבא, אבא שלי היה קצין בדרגה מכובדת ותפקיד מכובד.
אני עומדת לעשות שנה שניה של שירות לאומי במקום מדהים (לא כמו שעשיתי בשנה הראשונה) אבל אני לא יכולה לחיות עם זה שלא עשיתי צבא, תמיד חלמתי לראות את עצמי על המדים שלי (כנראה שזה ישאר בגדר חלום) ולהיות גאה שאני משרתת למען המדינה! אין לי ספק שהשירות שעשיתי ושאני אעשה הוא ממש משמעותי וחשוב, אבל לא להגשים את החזון שלי, לא לזכות ללבוש מדים שמייצגים את התרומה שלי למדינה! אני לא תופסת את זה, אני כל הזמן מדמיינת את עצמי במדים.
אני לא יכולה לעשות צבא עכשיו, אין לי עוד שלוש שנים לתת בנוסף לשנה הזו ששרתתי, אין מצב שאני חיה על משכורת בושה והולכת חולה מתה בלי ימי מנוחה עוד שלוש שנים. אני לא יודעת מה לעשות, פשוט לא משלימה עם זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025