לפני 3 שבועות בערך ההורים שלי חזרו מהבנק עצבניים ושמעתי אותם מספרים לדודים שלי שהם במינוס ובבנק אמרו להם שהם בחריגה , משהו כזה. ואז באותו יום שאלתי את ההורים שלי שאלות על זה ואבא שלי הסביר לי שהמינוס עבר קצת את המסגרת שלהם. הם אמרו שהם כבר לא בחריגה אבל אני יודעת שהמינוס עדיין קיים .
הם ראו שזה הדאיג אותי והם אמרו לי שככה כמעט כולם חיים במדינה הזאת, כמעט כולם עם מינוסים ומשתדלים לעבור את החודש בלי לחרוג עם המינוס יותר מדי .
בקיצור המצב שלהם לא הכי טוב אבל הם הם באמת הרשו לעצמם לבזבז לא מעט בשנתיים האחרונות (קנינו בית חדש, הם שדרגו את הרכבים, טסים לחול פעם בכמה זמן) .
גם סבתא שלי דיברה על זה שהיא במינוס די גדול בבנק וזה מה זה ביאס אותי לשמוע והדאיג אותי עוד יותר. והיא אמרה כדי לא להדאיג שהמצב מתאזן ולאט לאט זה מסתדר.
הכי מבאס אותי שאין לי יותר מדי מה לעשות כדי לעזור להם. אני כל החודש עבדתי ואני הולכת לקבל משכורת ותכננתי להתחיל לשלם עם הכסף הזה שיעורי נהיגה ולהשאיר אותו קצת לעצמי אבל אמרתי להורים שלי שאני אתן להם אותו (זה משכורת מינימום זה לא ככ הרבה כסף אבל זה המעט שאני יכולה לעשות כדי לעזור) וזה כבר 3 שבועות שאני לא מפסיקה לחשוב על זה ולדאוג מזה. אני לא יודעת מה לעשות..
עד כמה זה נוראי מה שתיארתי פה ? עד כמה זה אמור להדאיג אותי/להעסיק אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות