קשה לי מאוד ועובר עלי הרבה, אני מרגישה שיחסית לבחורה בתחילת גיל ה23 עברתי חיים שלמים
אז ככה אני הגעתי ממשפחה מאוד חמה וברוכה ילדים אנחנו לא דתיים ובחיים לא היינו, יש לי את ההורים הכי טובים בעולם למרות כל הקשיים הרבים שעברנו במהלך כל שנותי אני מרגישה שבחיים לא החסירו ממני כלום ולהפך קיבלתי ערכים בעקבות המצב הקשה שעוזרים לי להתמודד היום בפרופורציות עם מצבים בחיים שאנשים לא יודעים להתמודד איתם, אבל המצב שונה וההורים שלי מבוגרים מאוד וגם חולים אמי חולה בסרטן ואבי עבר כשני אירועים מוחיים שהאחרון השאיר אותו סיעודי,
מכיוון שאני בת זיקונים אני היחידה שגרה בבית ובעצם שם להכל עם זה ניקיונות קניות בישולים תרופות בהתחלה לא התלוננתי השתדלתי לעשות הכל ישר אחרי העבודה וככה לתעל את כל הדברים אבל המצב השתנה לרעה אחותי התגרשה ובאה לגור איתנו ועם השלוש בנות הקטנות שלה והיא לא מתפקדת כאם בכלל ובנוסף להורים שלי יש שלוש בנות שהם תחת טיפולי שזה גנים וארוחות צהריים בגדים טיפוח כל אחד והעולם במלואו שלה וקשה לי אני אני כל כל אוהבת את הילדות ופוחדת שיקחו אותן שאני שותקת והשאר האחיות מנסות לעזור והביאו מנקה ועוזרת אבל עדיין קשה מאוד אחותי ( האמא של הבנות ) לא עוזרת ורק מוסיפה ומשליטה טרור בבית הילדות ואני פוחדות ממנה וזהו בגדול אני עייפה מהכל היה לי מישהו שאהבתי שבוע שעבר הוא עזב אותי שהייתי באילת לקחת קצת אוויר וזה שבר אותי אני כבר שבוע לא מתפקדת עצובה ובדיכאון שמוקרן לכל המשפחה ורק בא לי למוות. אשמח לעצות מה לעשות עם החיים העצובים שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות