מרגישה מיואשת מהחיים נאבקת ואוחזת בשיניים אך לא מצליחה, רוצה חופש רוצה לאהוב ...

שלום חייבת לדבר על זה אני מרגישה כל כך רע וכל כך בודדה אמא שלי נפטרה לפני בדיוק שנה השבוע היה ה12 חודש היא היתה חולה בדכאון ....
אנ רושמת ולא מעכלת שזה מה שקרה אני מרגישה שאין לי טעם לחיים התחלתי את לימודיי האקדמאים השנה והשנה מסיימת שנה א היה לי שנה מאוד קשה מאוד מכל הבחינות לפני חמישה חודשים אני וחברתי נפרדנו הינו חברות טובות מאוד שהוביל ליחסים מין והתנהלנו כמוו זוג אהבתי אותה מאוד והיא אהבה אותי גם היא הצילה אותי הרגשתי שמילתה אותי ובשבילה אני חיה את החיים אך במקביל היה לה חבר , היא וחבר שלה מבחברה דתית חזקה שמאוד לוחצת לחתונה מהירה ואני מסורתית בערך
לא יודעת איך הגעתי למצב הזה עם חברתי אבל התאהבתי בה וכך גם היא כל התקופה שהיינו ביחד אמרה משפטים כמו שהיא אוהבת אותי יותר מאת חבר שלה ושהוא לא מעניין אותה וכו .. היא אהבה ראשונה שלי אהבתי אותה בכל ליבי מצאתי בה נחמה והיא כל חיזקה אותי עד שהיא פתאום שינתה את ההתנהגות שלה כלפיי טענה שקיבלה שכל לא מדברת איתי ימים שלמים מדברת אלי לא יפה נפגעתי מאוד ונלחמתי על הקשר אמרתי לה שאני יעשה למענה הכל שתפגע בי שתשפיל אותי אני לא רוצה לאבד אותך התחננתתי אליה שניפגש שתבוא אלי שבת והיא העדיפה חברות אחרות וללכת לחבר שלה שבת ממש נפגעתי אבל סתמתי עד שיום אחד אחרי שכל היום לא דיברה איתי ושרדפתי אחריה גילתי שהיתה עם חברות אחרות ולא מצאה פנאי אלי היתתי שבורה מאוד אחותי הקטנה עברה ניתוח בעינים והרגשתי שיותר מידי דברים קוראים לי ורק רציתי לדבר איתה התקשרתי אליה בוכה וקיבלתי יחס משפיל ומכפיר היא אמרה לי מה את בוכה ? מה את רוצה ? והחברות ברקע תנתקי לה תחזרי אליה אחר כך כל כך נפגעתי ואמרתי דייי הגיעו מים עד נפש אני מצתערת אבל כאן נגמר הקשר מיותר לציין שמאז נכנסית לדכדוך חזק בכיתי ימים ולילות וחשבתי שהיא תתקשר ולא תוותר אך לא אחרי שבועיים גילתי שהיא התארסה ונשבר לי הלב מאז עברו הרבה מים בנהר והיום אנחנו עומדים על כחמש חודשים לאחר ההיפרדות וחודש לפני החתונה הלב שלי כבד מנשוא את כךל הבדידות הזאת והכימהה לאהבה בנוסף למצב החרא שהלב שורף על אובדנה של אמא המצב עם אבא לא מזהיר אני ואחוצי בת ה15 גרות עם אבא אבא נכה רגשית אבא עובד ודואג שיהיה אוכל אבל בסופו של יום אני ואחותי יושבות בוכות ואני עייפתי מלהכיל אותה והיא אותי שנינו מקבלות טיפול פיסכולוגי אבל לשנינו בדיוק אותם הרגשות הרגשת הלבד הבדידות כל החברות שלה וכל החברות שלי בגדו בנו כולם שינוי לא לטובה את ההתנהגות שלהם כלפינו הלחצים בחזה רק הולכי וגדלים הכאב הזה המצב הזה אני ואחותי יושבות על הספה בשבת בערב אבא חוזר מבית כנסת אני ואחותי שבורות ומיואשות מהחיים על סף מחשבות אובדיות ואבא כועס למה אנחנו לא יושבים מסביב לשולחן צריך לעשות קידוש ואני כל כך פגועה איך אתה לא רואה אותי איך לא אכפת לך ואז מתחיל מלחמה לא עושים קידוש כל אחד בחדר שלו מסתגר ובוכה ואני עכשיו כותבת לכם והתחושה בלב הלחצים החרדות הכאב כאילו התקף לב לא מרפה מיואשת רוצה כבר אהבה רוצה שיהיה לי סיבה לקום בבוקר רוצה שיהיה לי טוב לא רוצה להיות בבית אבל חושבת על אחותי הקטנה לא להשאיר אותה לבד להכין אוכל מידי פעם אבל קשה מרגישה את האחריות על הכתפיים שלי מאוד גדולה רוצה חופש רוצה לאהוב ....
עצובה כל כך פגועה כל כך ומתגעגעת כל כך