חברה שלי, בת 16, בחרדות מההורים שלה.
אני כבר יותר משנה איתה ביחד, שנינו כבר אחרי גיל 16, ובכל זאת, ההורים שלה מגבילים אותה בזמנים של היציאות, עם חברים ואיתי.
זה התחיל בזה שבימי לימודים היא הייתה חייבת לחזור הביתה עד 22:00 ועכשיו זה בשעה טובה התקדם לעד 00:00 (אבל אנחנו צריכים לצאת מהבית שלה ב-22:00).
העניין הוא שלרוב אנחנו בדיוק באמצע דברים, רואים טלוויזיה ביחד או סתם מדברים ונהנים, אבל ברגע שהשעה מתחילה להתקרב ואנחנו צריכים לצאת, היא לא מוכנה לקחת סיכונים בלאחר בכמה דקות (ממש עניין של דקות ספורות) ומעדיפה לצאת יותר מוקדם מהרגיל ולקטוע את מה שאנחנו עושים, בלבד שלא תאחר.
זה לא נגמר בזה ויוצא שבגלל שרוב המסיבות והאירועים מתחילים רק בסביבות עשר, היא לא יכולה ללכת, ואני כבן זוג, מרצוני, נשאר איתה ושנינו מפסידים חוויה.
מצד אחד אני מבין אותה, כל החיים שלה היא גדלה על חינוך קפדני ושמרני והגיוני שהיא תפחד.
מצד שני, אנחנו מדברים לא פעם ולא פעמיים על העניין, אני מסביר לה שלא יקרה כלום אם היא תאחר בעשר דקות והיא לא מוכנה לשנות את העמדה שלה בעניין.
הרבה פעמים יוצא שאני נפגע כתוצאה מכך. לפעמים כואבות לי הרגליים ואני מבקש שנשב בספסל בדרך עד שירגע, עכשיו היא טיפה יותר רגישה בעניין, אבל פעם זה הגיע למצב שהיא אשכרה התעצבנה עליי בגלל זה.
אני יודע שאני מאוד חשוב לה ושהיא תעשה הכל בשבילי, אבל בקטע הזה ספציפית, של לעמוד מול ההורים שלה ולהסביר להם שהיא לא בכיתה ד', או אפילו סתם להראות להם לכמה סבל ובכי הם גורמים לנו, היא פשוט לא יכולה.
אני לא יודע אם אני לוחץ מדי עליה ואני עלול להביא אותה למצב נפשי קשה יותר, אני לא יודע אם בכלל אני צודק, אני לא יודע אם אני צריך לפנות להורים שלה ולהסביר להם איזה חיים קשים הם עושים לי עם הפריק קונטרוליות שלהם...
מה לדעתכם עליי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות