המצב שלי מסובך , אני בעצמי לא מבינה אותו . כבר קרוב לשנה אני חווה מצב נפשי קשה שבא והולך (מתאזן כשאני והאקס בקשר/חוזרים להיות יחד) נפרדנו שוב , בצורה סופית - התגברתי על הפרידה והוא לא ממש מעניין אותי אבל משום מה הוא היחיד שהצליח לאזן את הבעיות הנפשיות שלי .
אני מרגישה ניתוק מוחלט מהסביבה , ערפול חושים בראיה בשמיעה בטעם באופן יום יומי וזה הפך לשגרה .
אני מרגישה שאני לא מכירה את עצמי בשום צורה , הקול שלי לא שלי , ויש בי פחד להסתכל במראה בגלל שאני רואה אדם זר . מרגישה לבד ואבודה במקום זר . מרגישה שכל העולם זז בהילוך איטי ויש ערפל (ממש פיזית רואה ערפל !) יש מצבים שאני בוכה ומרגישה צורך לבכות אבל לא מרגישה שום רגש של עצב כשאני בוכה , כאילו אני בוכה סתם , וככה גם בצחוק , צוחקת אבל לא באמת צוחקת . מרגישה שהתנועות המוטריות שלי הפכו לכלכך איטיות עד כדי כך שאני לא מרגישה את עצמי . אני חווה התקפי חרדה כל הזמן עקב המצב הזה , מרגישה שהאפילו האנשים הקרובים אליי ביותר (לדוגמא ההורים ) הם אנשים זרים בשבילי , החדר שלי נראה אחר , אני לא יודע מה לעשות עם זה אני רק רוצה לחזור להרגיש שוב דברים להרגיש את החיים . אני מרגישה שאני בן אדם מת מבפנים אין בי כלום והכל ריק ולא ברור . אני רוצה לגשת לפסיכולוג אבל לא רואה בזה טעם . מישהו שחווה משהו דומה ויודע מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות