היי. כמו שבטח כולכם יודעים אמיר פרישר גוטמן נפטר מהמעשה הכי אצילי שקיים לאחר שהקריב את עצמו למען אחייניתו הקטנה והציל אותה מטביעה בים. מאז שנודע לי על הטביעה עצמה יום לפני שנקבע מותו מאוד הזדעזתי.. באותו לילה בכיתי, ואני לא זוכרת שבכיתי ככה הרבה זמן. נכון גדלתי על אמיר, על השירים שלו, הפסטיגלים, אבל זה לא בא ממקום כזה של כאב של ״הערצתי אותו בתור זמר״אלה בא ממקום יותר אישי, למרות שלא יצא לי להכיר אותו באופן אישי הרגשתי ואני עדיין מרגישה כאב עצום כאילו איבדתי חבר קרוב. אבל בכללי ההרגשה הנוראית לא עוזבת אותי עד עכשיו, אמא שלי עוברת בתקופה הזאת טיפולים כי היא חולה במחלה, הקשר שאני עושה בינו לבין אמא שלי פשוט גורם לי ממש לכאב וכל פעם שאני חושבת עליו אני לא מפסיקה לבכות.. אני מרגישה שאני מבינה אותו, את מה שהוא עבר.. את הטיפולים הקשים. המקרה הזה ממש משפיע עלי ואני לא חושבת שקרה מקרה שבכיתי כלכך על אדם שרחוק ממני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות