טוב אז ככה......אני ככה כבר 3 שניםם...שונאת את עצמי, בעיקר כשאני נכשלת, כשאני נופלת אני לא יכולה לקוםם.... ממש שונאת את עצמי כל הזמן אני מאוכזבת מכמה שאני מכוערת, סתומה, וחראא ילדה באמת!! (סליחה כל המילים)... חתכתי את העור עם סרגל היו שריטות אדומות כאלה... אני בדיכאון כבד לפעמים..כ"כ קשה.. שבלהט הרגע אני שומרת על עצמי מלא להתאבד כי אם אני ימות הכל ישתנה--- החברות יהיו עצובות, המשפחה.. אוהבים אותיי הרבה אבל זה לא שווה כשאני שונאת את עצמי... אובחנתי כסובלת מחרדה ונתנו לי כדורים וטיפות להרגעה... אני פרנואידית כל הזמן חושדת שאנשים מרכלים עליי שונאים אותי רוציםלפגוע בי נפשית פיזית ואפילו מינית!!! אני אפילו חושדת באבא שלי והוא לא עשה כלום!!! נשבעתת!!!אני סתם רגישה ובכיינית, אני יודעת, אבל פשוט נמאס לי שלכל מקום שאני הולכת יש לי חששות מה יגידו עליי כי הרבה שאני אפילו לא מכירה מקללים אותי וסתם אומרים לי עד כמה אני מכוערת וזונהה ו... כל הדברים הרעים הם עליי!!! לפעמים אני לא יוצאת הרבה בגלל זה. לבית ספר כן אבל עם חברים וזה...לאא אני מטופלת אצל פסיכיאטרית+יועצת בית ספר אבל קשה לי כי... כשאני מספרת להן אז אני לא מראה עד כמה קשה היה....
עצות מה לעשות עם הדימוי העצמי הנמוך??מה לעשות בכללי???
תודה רבה לכל מי שעונהה!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025