מפחדת שלא יהיה על מה לדבר ואשאיר רושם של משעממת

לפעמים, לפני שאני יוצאת עם אנשים אני נלחצת מהמחשבה שלא יהיה לנו על מה לדבר ושהם יחשבו שאני משעממת.
היו לי שתי חברות שניתקו איתי קשר בתחילת השנה, והן אמרו שפשוט אין להן על מה לדבר איתי. חודשיים לפני זה, נפגשתי לראשונה עם ילד מבית הספר באחד החופשים והוא פשוט השתעמם... אני ניסיתי לפתח שיחה, באמת.
אני עברתי הרבה דברים בחיים שלי שגרמו לי להיסגר, מוות של אנשים קרובים אלי, ניתוק קשר עם חברים קרובים, וגם ששנה שעברה הציקו לי ועכשיו אני עם אותם הילדים בבית הספר ואפילו מתביישת לדבר עם אנשים באמצע המסדרון, כי אני מפחדת שיגידו להם "מה, אתה בקשר עם ** **? אבל הציקו לה!" אני פשוט מפחדת לאבד עוד חברים...
בזמן האחרון התחלתי יותר להיפתח לאנשים, אבל אני עדיין תקועה בתדמית של ה"חנונית", שאני כל כך רוצה לצאת ממנה כבר... אני פשוט משדרת שאני חנונית: סגנון ההליכה שלי שונה משל כל הבנות אחרות(אני מנסה לעבוד עליו, בחיי, אבל זה לא מצליח והוא מוזר! אל תגידו לי שאני לא צריכה להיות כמו כולם, סגנון ההליכה שלי באמת מוזר ואפילו אמרו לי את זה...) וגם אני כל הזמן מפחדת שהשיחה "תיתקע" והקשר ייהרס.
אני לא נראית רע, יש לי שיער בהיר, עיניים ירוקות, שפתיים יפות - מה שמפריע לי הוא שיש לי אף גדול, ואוזניים בעלות צורה מוזרה. אני חושבת שהאף שלי הוא מה ששואב ממני את כל הביטחון העצמי, כי אני באמת חושבת שאם היה לי אף קטן הייתי יכולה להיות יפה מאוד...
אני גם לא בן אדם רע. אני עוזרת לאנשים במה שאני יכולה. אני מתנדבת. אני מכבדת מאוד את הסבים והסבתות שלי ומנסה לשמח אותם במה שאני יכולה.
אני גם ילדה סקרנית, קוראת הרבה ומתעניינת בנושאים שלא כולם מתעניינים בהם, קראתי ספר של יורם קניוק למשל... לאחרונה אני גם מתעניינת מאוד ביהדות ולא רק בשואה. אפשר להגיד שאני גם מוכשרת, אני מגיעה להישגים גבוהים בלימודים...
מאוד חסרה לי חברה טובה שתהיה לצידי. יש לי כמה חברות, אך להן כבר יש את החברות הכי טובות משלהן. יש לי גם ידידים.
אני מקווה שהפירוט הזה אולי איכשהו יגרום לכם להבין איך לעזור לי?... חרדה חברתית אין לי. אבל אני פשוט לא מצליחה לפתח שיחה עם אנשים לפעמים. אני לא אוהבת מפגש עם אנשים חדשים, אך מצד שני אני זקוקה (בטירוף) לחברים חדשים. ובקרוב אני אמורה לפגוש לראשונה כמה אנשים.
בשורה התחתונה - איך אוכל להשאיר רושם טוב? אני כל כך נלחצת מהמחשבה שלא יהיה לי על מה לדבר, ואשאיר רושם של חנונית משעממת... אשמח מאוד אם מישהו יידע איך לעזור לי, אולי התיאור שנתתי יוכל לעזור לכם לחשוב על דרך...? על מה אוכל לדבר עם חברות שלי? ועל מה אוכל לדבר עם ידידים שלי?
תודה...