בשנתיים האחרונות בית משפחתי מתחיל להתפרק. אני מרגישה ריקנות פנימית, אימא שלי כל הזמן עובדת קשה וחוזרת הבייתה עייפה מאוד, ולי ולאחותי חסרה התשומת לב שלה. אני ואחותי לא מסתדרות. מעולם לא ממש הסתדרנו אבל אהבנו זו את זו. בשנתיים אני מרגישה כיצד האהבה הזאת דועכת. אחותי הקטנה כל הזמן הולכת לשכנים שלנו- היא נהייתה שם יותר, מבבית עצמו, ובית השכנים נהפך לבית השני שלה. היא כבר "חייה" שם על בסיס קבוע- ויש לבית הזה השפעה רבה יותר עליה מעל הבית שלנו. כעת, אין לה כבוד לי או לאימא, היא מתייחסת אלינו כאל אוייבותיה, מזלזלת- מדברת בשפה לא יפה, ומתפרצת בהתקפי זעם כל הזמן. הריבים בבית פשוט לא פוסקים, וההתנהגות שלה מחמירה ומחמירה. היא לא רוצה לעשות דבר מלבד ללכת לשכנים, ותעשה הכול כדי ללכת אליהם. בהתחלה זה לא היווה בעייה, אבל היא מעדיפה להיות שם, מאשר בבית- וזה מאוד מעציב אותי, ובעיקר אני רואה איך אימא שלי- שהשקיעה בנו כל כך ובחינוך שלנו עצובה על המצב שבבית ועל כל הריבים שביננו אבל אינה יכולה לעשות דבר בקשר לכך. אני בכנות, לא יכולה לסבול את ההתנהגות שלה. וגם אני מתנהגת ממש מגעיל בשנתיים האלו. אימא שלי לא מצליחה להגביל את זמן אחותי בקרב השכנים החופש, וזאת די בעייה. אני מרגישה שאחותי מעדיפה לפנות לשכנה מאשר לדבר איתי ולהיות שם מאשר לידי- היא לא סובלת אותי ואני לא מצליחה לסבול אותה.
זה פשוט נורא. הבית שלנו לא יציב. ואני לא מוצאת דרך לתקן את זה. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025