לוקח תרופות מאז שאני זוכר את עצמי, חושב שאולי יש לי אוטיזם ולא סיפרו לי, הגיוני?

היי לכולם, אני בן 15 ולקחתי תרופות מאז שאני זוכר את עצמי עד לפני שבועיים.
החלטתי להפסיק מכיוון שהתרופות השפיעו באופן מגוזם עם תופעות הלוואי והחלטתי שלא מתאים לי שתופעות הלוואי ישלטו לי בחיים ולא אני.
התרופות שהייתי לוקח נועדו כדי -
תרופה אחת - סכיזופרניה, הפרעה סכיזו-אפקטיבית, מצבים מאניים שבהפרעה דו-קוטבית ולצורך טיפול בעצבנות ועוררות יתר בקרב הסובלים מאוטיזם.
תרופה שנייה - נוגדת דיכאון.
שבדקתי על תופעות הלוואי באינטרנט נחשפתי לזה ולא הבנתי למה אני לוקח את זה בכלל הרי לא סיפרו לי מעולם ולא העלו את הנושא שיש לי איזה הפרעה (אם תרצו תקראו לזה מחלה) אז התחלתי לבדוק והדבר שנראה לי הכי הגיוני היה טיפול בעצבנות ועוררות יתר בקרב הסובלים מאוטיזם מכיוון שמאז שאני בן 5 (אולי יותר קטן) הייתי מטופל אצל המון פסיכולוגיים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע כאלה ואחרים כדי לטפל בכעסים.
התחלתי לחוקר מה זה אוטיזם לפני שאני יוצא בהצהרות כאלה ואחרות להורים ובזמן שאני בודק אני נזכר שהייתי קטן לקחו אותי לכל מיני מכונים חלק בדקו אצלי אוצר מילים, חלק בדקו אם אני יודע איך קוראים לכל אצבע, הייתי במכוני שינה וקלינייט תקשורת אם אני זוכר את הכל... רוב התשובות היו אצל המכונים שאני לא יודע וצריך לעבוד איתי על זה ולא עבדו איתי על זה כלל. היום אני עולה לתיכון (כיתה י') ואני לא יכול לזכור את לוח הכפל, איזה אות באה אחרי אות גם באלף בית וגם ב ABC ורק לפני שנה הצלחתי ללמוד לקרוא שעון מחוגים, לפעמים קשה לי להתנסח והיה תקופה ארוכה שהייתי מתבלבל בין "תודה" לבין "בבקשה". הדבר הזה נראה לי מאוד מוזר מכיוון שאני ילד נורמטיבי לגמרי (לפחות נראלי), יש לי הרבה חברים, מצטיין בפיזיקה, למדתי שפות תכנות תוך כמה ימים והקליטה שלי מהירה מאוד...
לפעמים אני באמת מתנהג בילדותיות (כאשר אני כועס).
שקראתי על אוטיזם הגעתי לתסמינים שיש אצל ילדים קטנים - הילד מסדר צעצועים או חפצים אחרים במידה מוגזמת ושאני מסתכל לאחור לגילי 5-6-7-8 הייתי אוהב נורא לשחק עם בובות של חיילים (הפלסטיק הירוק הזה) והייתי מסדר את הכל ברמה הכי מדוקדקת שיש כאילו זה ואף פעם לא הייתי משנה דבר, שאני אומר רמה מדוקדקת זה ממש על היה לסדר אותם שעות על המילימטר... קראתי גם שהלוקים באוטיזם מתקשים גם לשלוט ברגשותיהם. הדבר עשוי להתבטא בהתנהגות "ילדותית" כגון בכי בכיתה, או התפרצויות מילוליות שנראות כבלתי-הולמות לסובבים אותם. בנוסף, הלוקים באוטיזם עשויים לעתים להתנהג בתוקפנות פיזית, מה שמקשה עוד יותר על קשרים חברתיים. יש להם נטייה "לאבד שליטה", בעיקר כשהם בסביבה מוזרה או מפחידה, או כשהם כועסים או מתוסכלים. הם עשויים לעתים לשבור דברים, לתקוף אחרים, או לפגוע בעצמם. בתסכולם, חלקם מטיחים את ראשם, מושכים בשערותיהם, או נושכים את זרועותיהם. וזה פשוט מתאר אותי אחד לאחד מאז שהייתי קטן ועד היום...
כשאחים שלי שאלו את אמא שלי מתי הם למדו לדבר היא אמרה שמאוד מהר ושאני שאלתי היא אמרה שלקח לי המון זמן ללמוד לדבר...
הדבר הזה מאוד מוזר לי כי אני מצטיין בפיזיקה כמו שאמרתי, התקבלתי לתיכון טוב במגמה שנחשבת שם לטופ של הטופ אבל הבנתי גם שללוקים באוטיזם יש כישרון יוצא דופן.
הבנתי שיש רמות לקויות של אוטיזם ואולי אני לוקה בזה אבל עם אחוז לקייה נמוך ?
אשמח לתגובות !