בת 18 לפני גיוס, יש לי תשוקה רק לדבר אחד בחיים האלה- וזה מוזיקה. בעיקר רוק. אני אוהבת את זה יותר מהכל, נאחזת בה בכל רגע, מתעסקת בזה ברוב שעות היום, נמשכת לעולם הזה ובגדול מרגישה כחלק ממנו , אבל יש קאץ' אחד קטן. מעולם לא למדתי לנגן. מרגישה פספוס ענק שממש מכאיב, שכן יכלתי להיות משהו, פוטנציאל לא ממומש, שבזבזתי את הזמן וגיליתי את העולם הזה מאוחר מידי.. כל המוזיקאים המוכשרים התחילו בגיל צעיר מאוד, מה שתופסים בגיל 9 לא תופסים בגיל 18. וגם אם כן, אין לי את ההזדמנות, הכלים והכסף כדי להתחיל עכשיו, במיוחד כשהצבא מעבר לפינה.. הנושא הזה מכאיב ומדכא אותי על בסיס יומי, אני לא רואה את עצמי מתעסקת בחיים במקצוע אחר אבל אני חיה האשליות! אני מרגישה כל כך שייכת לעולם הזה, והאירוניה שאין לי שום עיסוק במוזיקה מלבד האזנה!. אני גם מפחדת לגלות אחרי הכל שבעצם אין לי שום כישרון מוזיקלי . מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות