אני בן אדם מתוסבך, יש לי המון אישוז שאני מסתירה (ולפעמים לא מצליחה להסתיר) והם ממש השפיעו עליי בקשר למצבים אינטימיים, אפילו עם סתם חברות.
בעבודה לקוחות ועובדים מפלרטטים איתי ומתחילים איתי הרבה כי אני נחמדה ונראית טוב, אבל בכל פעם שמישהו מתקרב אליי בקטעים כאלה אני לוקחת מיליון צעדים אחורה!
מישהו מהעובדים היה בקטע שלי כשרק באתי אבל ברגע שהרגשתי את זה (באופן לא מודע) התחלתי להיות קרה אליו ולהתעלם לגמרי. (אני לא מצליחה לשלוט בזה אני פשוט משתתקת לידו, ומה שהכי מוזר זה שגם אני בקטע שלו.)
עוד דוגמא - לקוח היום התחיל איתי, נתתי לו מספר מתוך אימפולסיביות ועכשיו אני ממש מתחרטת על זה ופוחדת שהוא ייצור קשר. (למרות שהוא היה נחמד)
אני פשוט לא יודעת איך לתפקד במצבים אינטימיים, אני לא יודעת להעניק ״חום ואהבה״, אני לא יודעת לאהוב, מבחוץ אני נראית הבן אדם הכי נחמד שיש אבל מבפנים אני מרגישה אדישה, קרה ולא אמפתית. גם חברות שלי אומרות לי שאני לא מפגינה רגשות ובכללי אני מרגישה שאין לי ממש אמפתיה.
אם זה משנה (וכנראה שכן) ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 8, הם היו ממש מסוכסכים, אבא שלי ז״ל (נפטר לפני חצי שנה) היה אלכוהליסט ולא הכי יציב וגם אמא שלי לא הכי יציבה נפשית.
אני לומדת בבית ספר בלי בנים (שנה אחרונה, ודרך אגב אין לי שום קשר לדת אני שם רק בגלל החינוך) ככה שאני לא ממש מבינה עדיין את הראש הגברי. (רק לא מזמן התחלתי להכיר בנים.)
אז מה לעשות??? איך להתמודד עם כל הבנים שמתחילים איתי? בת 17 וחצי
-נא לא לפרסם בפייסבוק-
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות