פרידה ועוד דברים שקשה לי איתם - מרגיש ממש רע בשבועות האחרונים...

רציתי לכתוב הרבה מאוד דברים שהצטברו בזמן האחרון ובכללי דברים שלא דיברתי עליהם עם אף אחד ואני חושב שמאוד חשוב שאני אוריד מהנפש לי.

אז בזמן האחרון הכל התחיל מזה שחברה שלי עזבה אותי - הבן אדם שהכי סמכתי עליו בעולם הזה ושהכי אהבתי החליט לסיים שנה וחצי שהיינו ביחד בטלפון. איכשהו הגענו לריב על משהו ממש מפגר, כאילו משהו באמת שטותי ואז זה נורא התפתח וכזה יצאתי החוצה כדי לדבר איתה בטלפון כי כזה אין לי פרטיות בבית בכלל (זה בית של חדר וחצי ויש בו שלושה אנשים, אני אמא שלי וסבא שלי), והיא אמרה שיש לי בעיות ושאני צריך לפתור אותם לבד ושבכמה חודשים האחרנוים לא היה לה כיף איתי בכלל ושאני אדם מגעיל ואז ישבתי שם בחוץ לבד שלוש שעות ופשוט בכיתי והיא הקשיבה לזה בטלפון, אחרי זה ניפצתי את הטלפון שלי מרוב כעס, חזרתי הביתה ורבתי עם אמא שלי כשאמרתי לה שאני במצב רוח ממש רע ושלא תעצבן אותי יותר אחרת זה ייגמר רע, היא עלתה לי על העצבים והייתה לי צלחת עם סלט ביד ואז היא התחילה להרביץ לי באותה היד עם הצלחת ונפלה לי על הרצפה, אמא שלי התחרפנה והתחילה מכות איתי.
יצא שברחתי מהבית לכמה שעות כשלקחתי את המחשב הנייד שלי.

בחיים שלי לא הרגשתי כל כך לבד, הרגשתי שתקעו לי סכין בגב. האדם שאהבתי הכי הרבה בעולם הזה פשוט עזב אותי ועוד בטלפון.

מה קרה מאז? מאז אני מרגיש ממש רע, בהתחלה היו לי כל מיני סיוטים שכאילו שום דבר לא קרה ואז היא פתאום נעלמת לי או שאני קם בבוקר בבכי ופחד. עכשיו כבר אין לי את הדבים האלה (הפרידה קרתה לפני חודש בערך), אבל אני עדיין מרגיש ממש רע ושפשוט אין לי מישהו שיאהב אותי או מישהו שאני יכול לפחות לחבק או לאהוב. אני פשוט מרגיש ממש אפס ומטומטם ואפילו יש לי התקפי בכי לפעמים, פשוט למשל פיסוע באוטובוס ולהשתדל לא לבכות, היה לי צו ראשון לפני שבוע וממש החזקתי את עצמי מלבכות ולא רציתי לדבר עם אף אחד.

אני עדיין מרגיש כמו חרא.

מחקתי את כל התמונות שלנו ביחד, את הצ'אטים וגם הסרתי אותה מהפייסבוק וחסמתי אותה בווצאפ. לא בטוח איך אני מרגיש עם זה.

אז זה לפרידה.
אבל יש לי עוד בעיות שרציתי לדבר עליהם:
1. אבא שלי נפטר ב2013 כשהייתי בכיתה ח, לא דיברתי על זה עם אף אחד חוץ מכמה אנשים שאני באמת סומך עליהם. התגברתי על זה אבל עדיין קשה לי עם שאלות כמו "במה אבא שלך עובד?" (הוא לא עבד ואני כל פעם צריך לשקר שוב) או דברים בסגנון.

2. כשאבא שלי נפטר אז סבא שלי מצד אמא בא לגור איתנו, עשיו ככה, יש לו אלצהיימר, הוא יושן על המיטה שהייתי שלי ב"חדר שלי" שהיה לי, טוב זה לא ממש חדר כי אין דלת וזה פשוט מעבר לשירותים, והוא ממש מעצבן, הוא יושב רוב הזמן בסלון, לא מנקה אחריו את הצלחות וכו אחרי האוכל והוא פשוט ממש זר לי, אין הבדל אם אני אפגוש סתם אדם אקראי ברחוב או אותו, לא יהיה הבדל כי אני בקושי מכיר אותו והוא גם שנא את אבא שלי כשהוא היה חי ועכשיו הוא עושה את עצמו שהוא היה בסדר איתו רק אחרי שהוא מת.
אני שונא את הבן אדם הזה, הוא זר לי ולא בא לי להיות איתו באותו הבית, הוא פשוט זקן עם פאקינג אלצהיימר ואין לו מושג על מה הוא מדבר, הוא פשוט יושן רוב היום ופשוט אמא שלי מבזבזת עליו כל כך הרבה כסף ואנרגיה.

3. הבית שאנחנו גרים בו נורא קטן, הוא חדר וחצי (סלון והסוג של חדר כזה שהוא מחובר לשירותים) ואין מקום בכלל, אני ואמא שלי יושנים בסלון, לה יש מן כורסא שנפחתח למיטה ולי יש את הספה שגם אפשר להפוך למיטה, ופשוט אני די מתבייש להביא אנשים לבית הזה, ואני מת לעוף ממנו כבר. גם אין טלוויזיה ותכלס אין לי מה לעשות בו חוץ מכזה שיעורי בית ומחשב וגיטרה. לא כיף לי להיות בו.

4. כשאני וחברה שלי היינו ביחד, לא היה לנו ממש מקום לעשובו מין, כי הבית שלי אף פעם לא היה ריק (חוץ מזה שאני מתבייש בו) והיינו תמיד צריכים לקחת אוהל ולעשות את זה בים או ביער. וזה פשוט הרגיש לי ממש כאילו אני אפס וזה וכאילו לא נוכל אף פעם לעשות את זה נורמלי.

5.בעיה שכבר יש לי הרבה זמן ודי מורידה לי את הביטחון העצמי - יש לי משקפיים במספר די גבוה (4ץ25 בעין ימין ו5ץ25 בעין שמאל) מה שאומ שאני תכלס לא יכול לתפקד בלעדיהן, עכשיו יש לי עדשות והכל, אבל עדיין העובדה שאני עיוור ממש מפריעה לי, וניסיתי לחפש דרכים לשפר את הראייה בדרך טבעית ומצאתי שאפשר עם משקפיים במספר קצת נמוך יותר ופשוט לא לשבת על המחשב כזה הרבה וזהו ואני ממש מקווה שזה יעבוד.

קצת על עצמי - אני בן 16 וחצי, אני בסדר בלימודים ואני מתאמן כבר שנתיים ומצשתדל לשמור על אורך חיים בריא, אני מנגן על גיטרה חשמלית וקלאסית ואני אוהב לשמוע מטאל.
אני חושב שאני אגדל שיער ארוך כזה רק מהלמעלה וזהו תכלס. לא יודע מה עוד.

זה הרבה מאוד דברים שהצטברו עליי במשך הרבה מאוד זמן ואני מרגיש ממש כמו אפס בגללם ופשוט הרגשתי ממש חרא בשלושה השבועות האחרונים.
תודה על זה שאתם מקשיבים ואשמח לעזרה בכל הנושאים האלה.