היי
אז מאז ומתמיד בנים זה היה הצד החלש שלי...
אני הייתי ביסודי דתי עכשיו ביסודי שלי היה לי נורא קשה חברתית כי לא כולם אהבו אותי וגם הבנים אף בן לא התייחס אלי ראיתי מלא בנות בנות שפשוט בנים מכרכרים סביבם הרגשתי שיכול להיות לי יותר מוצלח עם בנים מאשר בנות אבל כנראה שאותם בנים ראו את המצב החברתי ופשוט הבינו שלא להתקרב אלי ביסודי הכיתות היו מחולקות ל1 ו2 1 זה היה הבנות ו2 היה הבנים אני נורא התאמצתי להיות נחמדה והכול אבל היה לי קדה שלא קיבלו אותי וגם חיבבתי איזה ילד ואמרתי לו את זה ואז כאילו קבענו שאנחנו חברים ואז יום אחר כך הוא השפיל אותי מול כולם חשבתי שאנחנו חברים ומדברים אבל הוא כנראה עשה ממני צחוק וזה הוריד אותי לגמרי אני רואה אותו כול הזמן ובא לי ממש להגיד לו שהוא בן אדם חרא עכשיו אני כבר בתיכון והקטע של הבנים לא משתפר אני בחוג מסוים ולא כולם אוהבים אותי שם אני לא מנסה להיות אהובה בין כולם אבל אני גם לא רוצה להיות בודדה אני פשוט לא ממש יודע איך לגשת עם הבנים לפעמים חברות שלי היו צוחקות עלי עם בנים וקצת קינאתי שיש להם ניסיון תבינו מזה להיות דתייה ובלי לדבר עם בנים חוץ מאחים שלי וזהו אני חושבת כל הזמן על העתיד שלי עם בנים וזהו פשוט מדאיג אותי אני באמת מנסה להיות הכי נחמד ומצחיקה אבל כלום קצת צביטה בלב ואני באמת בן אדם טוב אני כל הזמן חושבת איך זה היה האם זה היה הפוך אם היו לי רק חברים בנים ולא בנות זה גם היה קשה אני צריכה עזרה.... כי זה קצת לא נעים לי אישית... אם לא הבנתם מה שאני מנסה לומר אז פשוט אני נואשת לעזרה עם בנים... ואם אתה בן אז תספר לי אם קרה לך אותו דבר עם בת תודה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות