היי לכולם אני לודה בת 22 יש לי חבר כבר 3 וחצי שנים
קראתי את השאלה של האישה בת ה25 שטוענת כי ארוסה מכוער והיא לא רוצה ילדים ממנו וזה גרם לי לחשוב
חבר שלי חולה במחלה שנקראת ויטיליגו
גיליתי על זה שהיינו כחודשיים ביחד מכיוון שהמחלה אצלו לא בולטת יש לו רק באזורים קטנים שבגדים מכסים אבל אני יודעת שהוא קיבל את המחלה בתורשה
מי שלא מכיר את המחלה זה מחלה שבה חלקים בגוף הופכים ללבן
לא הרבה ידוע על המחלה אי אפשר לדעת מתי ואם היא תתפרץ יכול להיות שישאר ככה ויכול להיות שהאזורים מתרחבים בינתיים מדי פעם יש לו במקומות חדשים אבל זה נורא קטן ( לאחרונה גדלו לו בכף היד) הבעיה היא שכמובן זה יכול לעבוד לילדים שלנו מכיוון שהמחלה תורשתית. אני נורא אוהבת את בן זוגי אבל אני לא יכולה להגיד שלא מדאיג אותי לחשוב על ההתמודדות שילדיי יאלצו לעבור אם ירשו את המחלה. בילדותי היו ילדים בכיתה שרוב גופם היה מכוסה והיו נתונים ללעג והביטחון שלהם היה נורא נמוך וזה די מדאיג אותי. בנוסף אני מפחדת שאם בני משפחתי יגלו הם יקחו את זה די קשה ואף ידרשו שניפרד למרות שזה לעולם לא יקרה. אני מקווה שאני לא נשמעת רעה כמו שאני חשבתי שההיא מהשאלה הקודמת נשמעה. אני באמת צריכה עצה על איך להתמודד עם העניין שמאוד מקשה עליי.
מדי פעם אני חושבת לעצמי שזה מזל שזה רק מחלת עור וזה פוגע רק במראה וזה לא כמו מחלות קשות לא עלינו שאפשר למות מהם אבל הילדים הם עם אכזר ואני חוששת מההתמודדות של ילדיי.
כל עצה תתקבל בברכה. מוזמנים גם לקטול אותי אם אני נשמעת שטחית...תודה!!
וסליחה על הניסוח אני עולה חדשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות