ביחד עם החברה כמעט שנה וכל הקשר שלנו מתפרק מפחד שתעשה משהו לעצמה, מה לעשות?!

היי תודה מראש לכל הקוראים והעונים, אני אשתדל לתת את כל הפרטים הנחוצים.
מקווה שתוכלו לעזור לי, או שלפחות אני אפרוק את כל מה שיש לי בראש.
אני מדמיין כבר את התגובות מראש כמו להיפרד ממנה או למה אתה נשאר איתה אם אתה סובל ככה או אתה רק ילד כל החיים לפניך תעשה רק מה שטוב לך אז אם אתם חייבים להגיב דברים כאלה אז תגיבו זאת הדעה שלכם אבל שתדעו שלמרות כל זה יש הרבה דברים שעוצרים אותי מלהיפרד ממנה ואני אפרט בהמשך.
אני בן 16 וחצי וחברה שלי עוד חודש 16 אנחנו גרים במרחק 15 דקות הליכה, לא לומדים באותו תיכון אבל שנינו כיתה י ועולים ל- י'א, אני תלמיד מאוד טוב משקיע ולוקח ברצינות את הלימודים בא מבית די רגיל (אם יש דבר כזה בכלל) אבא הנדסאי, אמא עקרת בית בגלל בעיות רפואיות אבל אבא שלי מצליח לפרנס אותנו ממש בכבוד, אח גדול נשוי בן 25 מנהל חברת אירועים, ואחותי גם נשואה בת 27 כלכנית. אני שואף לעבוד בהנדסת חשמל שאגדל. חברה שלי פחות תלמידה טובה אפשר להגיד עליה הרבה דברים טובים אבל בלימודים קשה לה גם בגלל בעית קשב וריכוז חמורה. היא רוצה להיות רופאה שתגדל, היא גרה רק עם אמא שלה ההורים נפרדו שהיא הייתה בת 9 בערך או פחות, האבא גר במרחק שעה נסיעה והיא לעיתים רחוקות מדברת איתו. יש לה אחים תאומים בני 11 שעושים בעיות בבית ולאמא שעובדת רוב שעות היום קשה להתשלט עליהם, היא גרה באזור שנחשב בכל המובנים פחות , אין לה בית גדול אמא שלה הפסיקה לעבוד לאחרונה בגלל בעיה רפואית, אבא שלה לא משלם להם מזונות בגלל שאין לו בעצמו כסף (אני לא מבין בזה כלכך אבל כנראה שהאמא לא מתלוננת או אומרת כלום כי אחרת היו מכניסים אותו לכלא למיטב ידעתי) שהיא גרה עם האבא היא מתארת לי שתמיד היה מקלל והיה מכניס את אמא שלה לחובות. חלק אולי ירימו גבה וישאלו למה אני נשאר איתה אחרי כל התיאור על המשפחה שלה אז קודם כל אני בן 16 לא אכפת לי מהכסף ומהמשפחה עדיין, דבר שני אני אוהב אותה וזה כל מה שחשוב היא עושה לי טוב ( לפחות פעם עשתה לי טוב אבל אני יגע לחלק הזה בהמשך) ואני מרגיש שלמרות שאני קטן אני לא יכול בלי לדבר איתה ובלי לשאול מה איתה ובלי להיפגש איתה ולדאוג לה כמו למלכה. שנינו מכירים את ההורים אחד של השנייה שנינו מכירים את החברים והחברות אחד של השנייה אני די בטוח גם שאנחנו מכירים אחד את השנייה ממש טוב בגלל שאנחנו מדברים המון בwhatsapp ונפגשים הרבה גם בחוץ וגם אצלי בבית בעיקר אצלה בבית זה קצת בעיה בגלל סיפור מורכב שאחסוך מכם, הקשר שלנו היה יציב יחסית בחודשים הראשונים לקשר ולא נפרדנו או משהו כזה אבל לפחות ב4 חודשים האחרונים אני מרגיש שהיא השתנתה גם אני אבל אצלה זה יותר בולט (לפחות שנינו הסכמנו ככה) ואני יסביר איך זה בא לביטוי:
קודם כל אנחנו רבים המון ושאני כותב המון אני מתכוון כל פעם שאנחנו נפגשים כמעט, שאנחנו מדברים בwhatsapp יש לנו גם לפעמים וויכוחים.
דבר שני היא נהייתה עצבנית, בזמן האחרון פשוט כל דבר מרגיז אותה שחם לה, שהיא רעבה, שהיא צמאה, שכואב לה בגלל המחזור, שהיא רבה עם חברות, שהיא רבה עם אמא שלה או אחים שלה ואני לצערי צריך לדאוג לזה שהיא תאכל תשתה שלא ניפגש עם חם לה ואני מכין את עצמי מראש לזה שהיא הולכת להוציא עצבים אם היא במחזור או שהיא רבה עם מישהו.
דבר שלישי היא נהייתה ממש אבל ממש צינית בזמן האחרון וזה לא ציניות מצחיקה זה ציניות עוקצנית ופוגעת.
דבר רביעי היה לה בעיה שהיא קיללה המון שמשהו מעצבן אותה והיינו יום אחד בים ובטעות היא קיללה אותי וממש ממש נפגעתי מזה.
חוץ מזה אני רוצה להסביר לכם משהו לגביי, בתקופה האחרונה הלכתי ליועצת בית ספר שלי כי היה לי קשה להתמודד עם כל מה שעובר עליי. אמרתי לה שיש משהו שקראתי באינטרנט שנקרא "רגישות יתר" לדעתי אני בטוח שאני כזה ואני אסביר למה ומה זה, מגיל קטן הייתי הילד הרגיש ( זה שנפגע בקלות, זה שבוכה הרבה, זה שדואג לכולם וחושב אלף מחשבות בשנייה כדי להתחבר לכל מי שלידי ולגרום לו להרגיש טוב, המון דברים מרגשים אותי ואני יכול לבכות ממש בקלות, זה שאם הוא נפגע הוא מעדיף להתסגר בחדר ולהיות לבד, בנוסף רגישות יתר אומרת שיותר קשווה לווסת רגשות ואני אקח יותר מידי ללב ולא אשכח דברים שקרו מזמן שפגעו בי. (כעיקרון לא עשיתי אבחון אבל לדעתי אני סובל מזה) ולכן שאני רב עם חברה שלי אני ממש נפגע ולוקח ללב המון דברים, חלק גדול מוסכם על שנינו שזה היה פוגע גם באחרים.
אחרי כל ריב שלנו אני מסביר למה נפגעתי ועל זה מתבסס הריב שלנו שני אנשים שכל אחד חושב שהוא צודק ולבסוף היא מבינה שטעתה ומתנצלת ואומרת שזה לא יקרה שוב. (חייב להיות כנה איתכם זה לא נכון בלפחות 60% מהמקרים) וכן אני נפגע שוב ושוב מאותו הדבר. אני אתן דוגמה למשל הציניות שלה בזמן האחרון היא משתמשת בזה הרבה ואני נפגע שוב ושוב. בנוסף להכל יש לה קושי גדול לבטא את עצמה ועד שהבנתי למה היא עושה את זה לקח המוןןןןן זמן. היא מספרת לי שמכיתה ה' היו יורדים עליה וצוחקים עליה בגלל שיש לה שיניים לא מסודרות עד שיום אחד היא לא רצתה לסבול יותר ולכן היא השתמשה בציניות כדי להגן על עצמה ולענות לאחרים כי גם יש לה ביטחון עצמי ברצפה וזאת הייתה הדרך שלה לענות לאחרים.
זה גרם לי לבכות ששמעתי את זה אבל היא פשוט לא מצליחה להוציא את זה ממנה כי היא השתמשה בזה כלכך הרבה שנים שזה נתקע לה בראש והיא כן מנסה אבל אני פשוט נפגע פעם אחר פעם.
אני אתן עוד דוגמה: הקללות שהיא כל הזמן מוציאה מהפה שלה ביקשתי ממנה הרבה פעמים להפסיק עם זה כי אני ממש לא אוהב לשמוע קללות והיא כן בסופו של דבר הצליחה לעצור את זה עד שיצא לה קללה עליי ואני חושב שיהיה לי ממש קשה לסלוח לה וממש נפגעתי. וגם זה לקח לה זמן להסביר לי שאבא שלה היה מקלל בבית משהיא הייתה קטנה ואין פלא שזה נכנס לה עמוק למוח. עדיין פוגע אבל.
יש לה מלאאאאא קטעים שהיא עושה לי שפוגעים את רובם עוד אני יכול לסבול וגם דיברתי איתה על דברים שמפריעים לי ואת רובם או חלקם היא הפסיקה.
עכשיו אני יסביר גם למה אני נשאר איתה, קודם כל זה בחיים לא היה כמו שזה עכשיו והיא השתנתה ואני בתוכי נותן תקווה שהיא תשתנה חזרה לילדה שאהבתי. דבר שני היא נכנסה לי עמוק ללב, למרות שסיפרתי לכם על התקופות הרעות שלנו זה לא תמיד היה ככה פעם היינו אוהבים באמת שמחים ומאושרים ומאוהבים עד הגג בתקווה שגם זה יחזור, היא החברה הראשונה שלי ואני החבר הראשון שלה והנשיקה הראשונה שלנו ביחד. שנינו כלכך דומים אוהבים את אותם הדברים שנינו בעצם גרמנו להאמין שאנחנו שווים משהו, לי היה בטחון עצמי נמוך בערך למרות שכן התחלתי עם כמה בנות למרות שזה לא ממש הלך וגם כנל לגביה וסוף סוף מצאתי מישהי שבאמת אוהבת אות ואני אותה ואני יודע שתגידו שבטוח עוד בנות ירצו אותי אבל בינתיים אני מרגיש שיהיה לי קשה בלעדיה אני יודע שזה בעיה רצינית אבל אני מכור אליה, לא עובר יום בלי שנדבר. ניתקתי קשר עם שאר החברים שלי בגלל כל מיני סיבות שלא אפרט חוץ משניים (שלא מתסדרים אחד עם השני לצערי) ובלעדיה אני יודע שאם אני ארצה לבלות ולצאת ולצאת מהשגרה של הלימודים או מישהו שאני ארצה לשתף איתו איך עבר לי המבחן במתמטיקה או סתם מישהו לדבר איתו שמשמעם לי או שקשה לי ואני צריך עזרה או שאני רוצה להיפגש עם מישהו או אפילו שאני ארצה שמישהו יצחיק או ישתגע איתי אני יודע שאני יוכל לסמוך רק עליה! ואם זה לא הספיק לכם יש לי עוד סיבות למה אני לא רוצה להיפרד ממנה, שהיא באה אליי אנחנו לפעמים נכנסים למיטה ומתנשקים ומתחבקים ומורידים בגדים כמובן בהסכמה של שנינו ואני הכי מכבד אותה בעולם והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שנעשה סקס עם חדירה עד גיל 18 ואני הכי מבין אותה בעולם ושנינו נהנים מלעשות דברים אחרים וממש לא בא לי להפסיק עם זה. אולי אני טועה ואולי להיפרד זה כן הפיתרון אבל זה כמעט בלתי אפשרי בשבילי.
אנחנו עכשיו בהפסקה שאני ביקשתי ממנה כמה ימים לחשוב ולהירגע להתנתק מהעולם לא לדבר עם אף אחד והיא ממש מפחדת שאני אפרד ממנה היא שולחת לי הודעות ואני לא עונה לה על זה שהיא ממש מצטערת והיא מבינה ותמיד הבינה מה היא עשתה והיא מקללת את עצמה ומאחלת לעצמה רע ואני ממש ממש מפחד שהיא תפגע בעצמה זה הפחד העיקרי שלי אני ממש לא יודע מה לעשות. אני תמיד מדבר איתה ומנסה להרגיע אותה אבל אני בעצמי לא יודע מה לעשות יותר מזה, כאילו אני נותן לה כלכך הרבה הזדמנויות ומסביר לה בדיוק מה פוגע בי ומבקש להפסיק עם זה כאילו מה עוד אפשר לעשות??
תודה מראש באמת אפילו אם רק קראתם...